מרכיבים קוסמטיים מושמצים

 

 

 

 

מרכיבים "מושמצים" בקוסמטיקה

 

 

 


מאת: רונית שגב, Bsc., MA
 

 

פרופילן גליקול

 

פרופילן גליקול (כמו גם גליקולים נוספים וגליצרול) הם גורמי לחות ונשאים הנמצאים בשימוש נרחב במוצרי קוסמטיקה. אתרי אינטרנט רבים מכריזים שפרופילן גליקול הוא חומר נוגד-קיפאון בתעשייה, והמרכיב העיקרי בנוזלים נגד קפיאת מים ברדיאטור ובנוזלי  בלמים. הם גם טוענים (מבלי להראות כל אסמכתא מחקרית לכך) שמבחנים הראו כי הוא מגרה חזק של העור.  האתרים ה"רציניים" יותר טורחים לצטט את העובדה שה-MSDS (הנתונים לגבי בטיחותם של חומרים - Material Safety Data Sheet) על פרופילן גליקול  מזהיר משתמשים להימנע ממגע עם העור בגלל שהוא יכול לגרום בעיות בכבד ונזק לכליות.

נשמע נורא מצד אחד, אבל רחוק מאד מהמציאות של מוצרי קוסמטיקה מן הצד השני...
חשוב להבין שה-MSDS כולל נתונים המתייחסים לריכזים של 100% מהחומר. אפילו למים ולמלח יש אזהרות-בטיחות לפי ה-MSDS. נכון - פרופילן גליקול בריכוז 100% משמש כנוזל נגד קפאון. אבל – וזהו אבל גדול – בקוסמטיקה הוא משמש רק בכמויות קטנות – המעט הנדרש כדי למנוע מהמוצר להינמס בטמפרטורות  גבוהות או לקפוא בקור.  הוא גם עוזר למרכיבים הפעילים לחדור לעור. בכמויות הקטנות המשמשות בקוסמטיקה, פרופילן גליקול הוא, במקרה הטוב, שום סיבה לדאגה. נשים אינן סובלות מבעיות כבד בגלל הפרופילן גליקול בקוסמטיקה.

פוליאתילן גליקול (PEG) הוא מרכיב נוסף שאתרי אינטרנט "ירוקים" אוהבים להשמיץ. הם מרכזים תשומת לב רבה של הגולשים, הקוראים בשקיקה את הסיפורים המפחידים הקשורים ב-PEG. למשל,  אתרים שהצהירו ש: "בגלל היעילות שלהם, PEG`s  נפוצים מאד בספריי לתנורים.... אך למרות זאת עדיין משתמשים בהם רבות במוצרי טיפוח. לא רק שהם קרצינוגניים [מחוללי סרטן], אלא שהם תורמים להשלת גורמי הלחות הטבעיים של העור. מה שמותיר את מערכת החיסון של העור פגיעה..". אין כל מחקר המוכיח אף טענה מאלה. ההיפך: ל- PEG`s אין כל רעילות ידועה במריחה על העור. התוצאות השליליות היחידות שנראו במחקר על המרכיב הזה מראות שכמויות גדולות ממנו שניתנו לעכברים דרך הפה גרמו לגידולים. איך זה קשור לקוסמטיקה ? נכון, אין כל קשר.

 

שמן מינרלי - Mineral Oil

 

אחת האמונות החזקות יותר והנפוצות  מתייחסת לשמן המינרלי והפטרולטום (וזלין).  הם נחשבים כ"רעים" לעור.  כפי שמלמדות אותנו חברות רבות המייצרות מוצרים "טבעיים", שמן מינרלי ופטרולטום הם מרכיבים נוראים מכיוון שהם נגזרים מנפט גולמי (פטרולטום) והם משמשים בתעשייה כנוזלים בתהליכי חיתוך מתכת. לדברי ה"ירוקים", השמנים האלה עלולים להזיק לעור באמצעות  יצירת שכבת שמן שחונקת אותו.
זוהי הטעייה, תוך שימוש באמירות שאינן מבוססות.
תזכורת לכל חובבי הטבע: נפט גולמי הוא טבעי כמו כל היסודות האחרים שנגזרים מהאדמה.
מעבר לזה, צריך לזכור שמרכיבים רבים נגזרים ממקורות שנשמעים "גרוע" אבל הם (המרכיבים עצמם) -בטוחים. מלח שולחן למשל הוא סודיום כלוריד, המורכב מסודיום וכלוריד. למרות זאת, למלח אין את התכונות הצורבות של כלוריד (צורה של כלורין) או את הנפיצות של הסודיום. למעשה, המלח הוא מרכיב  שונה לחלוטין משני הנ"ל, שאין לו אף אחת מהתכונות המסוכנות של מרכיביו.
האם טענתם פעם שהתרופות מצילות החיים הן נגזרות של רעלים ממיתים? ובכן חלקן  הן כאלה. אמנם הכמות המצויה בתרופות היא מזערית (יחי ההבדל...) אבל – המקור הוא רעיל.  כך ש"נגזרות של נפט" זהו מונח מרשים מאד ומשכנע, אבל שאיננו אומר כלום באופן מעשי.
השמן המינרלי והפטרולטום בקוסמטיקה נחשבים לבטוחים ביותר, והלא-מגרים ביותר מבין מרכיבי הלחות שאי פעם נמצאו (מקור: : Cosmetics & Toiletries, January 2001, page 79; Cosmetic Dermatology, September 2000, pages 44–46).
נכון, הם יכולים למנוע אוויר מהעור במידה מסוימת, אבל הם לא חונקים את העור!  יותר מזה, פטרולטום ושמן מינרלי ידועים כיעילים בריפוי פציעות, והם נחשבים בין מרכיבי הלחות היעילים ביותר שיש (מקור:  Cosmetics & Toiletries, February 1998, pages 33–40).

מאמר שהתפרסם במאי 2005 ב- Journal of Cosmetic Dermatology בדק את הטענה ששמן מינרלי מעודד יצירת קומדונים,ומצא שאין כל קשר בינו  לבין התפרצויות קומדונים. לדברי החוקרים,  יש לחפש מוצרים שהם "לא קומדוגניים" ולא "נטולי שמן מינרלי".
מאמר מכתב עת זה, הקרוי  ?Is mineral oil comedogenic,    שהתפרסם בינואר 2005     (Volume 4 Issue 1 Page 2) מסביר, בין השאר, כי השמן המינרלי הנמצא בשימוש התעשייתי הוא אכן קומדוני, אולם הוא איננו דומה לזה שבשימוש במוצרי קוסמטיקה. והשמן המינרלי שבמוצרי הקוסמטיקה- איננו קומדוגני.

הגורמים ה"ירוקים" הטוענים ששמן מינרלי מזיק, לא מביאים, משום מה, את המחקרים התומכים בכך. חלקם הגדול מייצגים מוצרים טבעיים (כלומר, מוכרים אותם) ו/או מציגים הומאופת זה או אחר. בדיקת הספרות המקצועית וכתבי העת המדעיים, בכדי ללמוד על "נזקי" השמן המינרלי, העלתה תנובה דלה ביותר, אם בכלל.  לדוגמה: מחקר מ-1998 על עכברי מעבדה שהוזרק להם שמן מינרלי. המחקר העלה כי יש לעכברים אלה 30% סיכוי לפתח ארתריטיס. האם זאת אינדיקציה לגבי בני אדם? החוקרים עצמם טוענים שלא. האם הזרקה היא שוות ערך למריחה על העור?  כמובן שלא. ואנו גם לא מקבלים ממריחה כמות דומה לזו שהוזרקה. ואם אלה הם המחקרים עליהם מבוסס "מסע הצלב" נגד השמנים השימושיים הללו בקוסמטיקה, אזי יש לנו כאן חומר למחשבה.

 

 

 

 

 <   נושא קודם