ניוזלטר מס` 2 הטיפול בעור היבש

               

הטיפול בעור היבש

 

 


מאת: רונית שגב, Bsc, MA

 

 

רובנו התרגלנו להתייחס לעור יבש כאל עור הזקוק ליותר "הזנה", ובמילה הזנה אנו מתכוונים לקרמים עשירים ושומניים. אולם, קרם שומני מהווה רק פתרון חלקי. הטיפול בעור היבש מצריך הרבה יותר מאשר טיפול שטחי (קרם עשיר).

הוא מחייב טיפול שורש, המתייחס לגורמים לעור היבש.


כדי לתכנן את הטיפול בעור היבש עלינו להבין כיצד בנוי העור ומה בעור אחראי לתכולת הלחות שלו.

ראשית יש להבין שתכולת הלחות בעור מושפעת משתי השכבות שלו - מהאפידרמיס ומהדרמיס. קרמים שומניים מטפלים ברמת האפידרמיס, ואכן מקלים על התחושה המתוחה כל עוד הקרם קיים על העור. הם מונעים איבוד מים ומסייעים לשחזר את המלאי הטבעי של מרכיבים שומניים בשכבה הקרנית.

אולם, הבעיה העיקרית בעור היבש (ובפרט בגיל הבוגר) הוא אובדן היכולת שלו להחזיק מים, בשל ירידה בכמות המולקולות המחזיקות מים, בדרמיס. במסגרת הטיפול שלנו בעור היבש עלינו לעזור לעור לשקם את תכולת החומרים הללו, המצויים במטריקס הבין תאי בדרמיס, ובכך להחזיר לדרמיס את יכולתו (או חלק מיכולתו) להחזיק מים.

כדי להבין יותר לעומק כיצד יש לטפל בשתי השכבות הללו הקשורות ביובש, נדבר על הרכבן ואיך הוא קשור לתכולת הלחות.

 


שכבת האפידרמיס

 

השכבה הקרנית היא ה"יבשה" ביותר באפידרמיס אולם היא האחראית העיקרית להגנה על תאי העור מפלישת גורמים מזהמים - מצד אחד, ולמניעת אידוי מים החוצה מהעור מן הצד השני.

שכבה זו הינה הצפופה ביותר בעור, כאשר התאים עצמם מכילים בעיקר את החלבון קרטין ואילו בין התאים ישנו חומר בין-תאי המורכב משומנים ומ- NMF`s - גורמי לחות טבעיים. גורמי הלחות הטבעיים כוללים סוכרים, מלחים, חומצות אמינו,

אוריאה - חומרים המסייעים להחזיק מים. השומנים - הכוללים בין השאר חומצות שומן, כולסטרול וגליצרידים - מעניקים סיכה ורכות ומונעים בריחת מים מהעור החוצה באמצעות אידוי.
במסגרת החומרים השומניים יש לציין גם את החלב המופרש מבלוטות החלב, מתפזר על העור ומונע גם הוא אידוי מים (יש לו תפקידים נוספים, שאינם קשורים ללחות העור).
עם הגיל - הפרשת החלב יורדת, ובנוסף תכולת הגורמים השומניים באפידרמיס מצטמצמת. היא גם נפגעת מחשיפה מתמשכת לקרינת השמש ולדטרגנטים. חשיפה לשני הגורמים האחרונים פוגעת גם בתכולת ה- NMF`s.
כאשר יש ירידה בשומנים וב- NMF`s, העור נראה מחוספס, מופיעים קמטוטים (או שהקיימים מודגשים) ויש בעור תחושה מתוחה ולא נוחה. ככל שהשכבה החיצונית ביותר של העור - השכבה הקרנית, הינה פגועה זמן רב יותר, 
כך יורדת היעילות של החומר הבין-תאי. גם יכולת השיקום וההבראה של העור נפגעים.

 

מוצרי קוסמטיקה מכילים מרכיבים הנמצאים בחומר הבין תאי, במטרה לשמור על העור מיובש וחוסר נוחות, לסייע לו לשמר לחות ולייצב את הקומפלקס הבין תאי.

במוצרים הקוסמטיים נראה את כל המרכיבים הבאים, הדומים ל- NMF`s: חומצות אמינו, צרמידים, חומצה היאלורונית, כולסטרול, חומצות שומן, טריגליצרידים, פוספוליפידים, גליקוספינגוליפידים, אוריאה, חומצה לינולאית, גליקוזמינוגליקנים, גליצרין, מוקופוליסכרידים, וסודיום PCA - pyrrolidone carboxylic acid.
 

מרכיבים נוספים בקוסמטיקה, הדומים בהשפעתם לזאת של מרכיב השומן בעור, הם: שמן משמש, שמן קנולה, שמן קוקוס, שמן תירס, שמן חוחובה, שעוות חוחובה, לנולין, לציטין, שמן זית, שמן חריע, שמן שומשום, חמאת שיאה, שמן סויה, סקוולאן ושמן שקדים. כל אלה תורמים למראה החלק ולהרגשה ה"נוחה" של העור.
יש לציין שאף אחד מהמרכיבים הללו אינו משפיע השפעה קבועה על העור או משנה את העור. אולם הם שומרים על העור,

כל עוד הם קיימים עליו, מיובש וחוסר נוחות. הם שומרים על החומר הבין תאי, הטבעי, ובכך תורמים במניעת גירוי בעומק העור ובשמירה מחדירה של חיידקים. גם מערכת החיסון של העור מתפקדת טוב יותר כאשר שכבות תאי האפידרמיס הינן לחות מספיק וללא פגע.
השמירה על שכבה קרנית בריאה ומתפקדת, ומניעת בריחת מים באמצעות אידוי - הן רק חלק אחד של הטיפול בעור היבש. זהו חלק חשוב, אם כי לא מספיק לצורך פתרון הבעיה. הטיפול בעור היבש מצריך פעולות שמטרתן לגרום שינוי במבנה ובתפקוד העור, בכל הקשור ליכולתו לשמר לחות. פעולות אלה מכוונות לתפקודה של שכבת הדרמיס.

 


שכבת הדרמיס

 

הדרמיס הוא רקמה שונה מהאפידרמיס. באפידרמיס (רקמת אפיתל) התאים נוגעים זה בזה, בעוד שבדרמיס (רקמת חיבור) הם מצויים במרחק זה מזה, כאשר מה שנמצא ביניהם הוא חומר דמוי ג'ל, המטריקס הבין תאי.

במטריקס הבין תאי מצויים מרכיבים המוכרים לכן מאד: חלבון הקולגן - המעניק חוזק, חלבון האלסטין - המעניק גמישות, חומצה היאלורונית - המעניקה נפח ומחזיקה מים עד פי מאות ממשקלה, פרוטאוגליקנים שגם הם בעלי יכולת מצוינת להחזיק מים. את כל מרכיבי המטריקס מייצרים תאי המטריקס - הפיברובלסטים.

הם מייצרים את החומרים ומפרישים אותם החוצה, אל המירווח שביניהם (הקולגן מיוצר כתת יחידות, שמצטרפות זו לזו מחוץ לתאים). החומר הבין תאי מכיל כמות רבה של לחות, והלחות (והנפח) מעניקים לעור הן מראה צעיר ובוהק והן תפקוד טוב יותר מבחינות אחרות, עליהן לא נדבר במסגרת זאת.
 

עם השנים, יש ירידה בפעילות הפיברובלסטים. במה זה מתבטא?

 

עם הגיל העור מכיל פחות ופחות מולקולות המחזיקות מים - מולקולות המיוצרות ע"י הפיברובלסטים. כך שלא חשוב "כמה מים יש בגוף" ו"האם שתינו 10 כוסות מים" וגם לא חשוב כמה קרמים שומניים מרחנו חיצונית.

אם אין בעור את המבנים (המולקולות) המחזיקים מים, מבנים שקיימים באופן טבעי בעור צעיר, יכולתו להחזיק מים תהיה מוגבלת לכמות המבנים הללו שיש לו. יש לציין כמובן שישנם גם צעירים עם עור יבש. על כך נשוחח בהמשך, אבל הנטייה של העור להפוך יבש עם הגיל קשורה קשר הדוק לירידה במולקולות המחזיקות לחות, וכן לסיבה חשובה נוספת: החשיפה לשמש.  קרינת השמש פוגעת ישירות בקולגן (שאגב גם הוא מחזיק לחות) וכן מחוללת רדיקלים חופשיים בעור שפוגעים בכל החלבונים ובכל המבנים בעור, הן באפידרמיס והן בדרמיס.

חשיפה לא מוגנת לשמש מקטינה מיכולתו של העור לשמר לחות בכל השכבות.

במסגרת הטיפול שלנו בעור היבש עלינו לקחת בחשבון את גורמי הנזק הללו, ולבנות טיפול שייתן מענה כולל, לתפקוד האפידרמיס ולתפקוד הדרמיס וכן שיתייחס להגנה מפגעי הסביבה ולמניעה עתידית של החמרת המצב.

 

תוכנית טיפול לעור היבש


הטיפול ברמת האפידרמיס – כלומר שחזור ה- NMF`sוהגורמים השומניים – נעשה ברמה די טובה ע"י קרמים עשירים שאתן מכירות. בנוסף למתן קרמים מסוג זה, יש להשתמש בעוד מספר מרכיבים פעילים הקשורים לתפקוד העור.

 

הראשון שבהם הוא נגזרות ויטמין A. נגזרות אלה הופכות בעור לחומצה רטינואית, שהנה מולקולת איתות: היא משפיעה על תפקודם של תאים באפידרמיס ובדרמיס. באפידרמיס היא מאיצה את תחלופת התאים (שגם היא חשובה בשמירה על שכבה קרנית בריאה ומתפקדת) ובדרמיס היא מעודדת יצור חומרים מחזיקי-לחות: חומצה היילורונית, גלוקוז אמינו גליקנים (וגם קולגן) ובכך מגבירה את יכולתו של העור להכיל מים, כלומר את תכולת המים בדרמיס.  אם נזכור שמרכיבים אלה הולכים ומתמעטים בעור הבוגר, נבין את השינוי שאנו מחוללים בתפקודו של העור הבוגר והנוטה ליובש. נחוץ ריכוז 1%-1.5%, ובריכוז זה יש להשתמש בשעות הערב בלבד והגנה מירבית מקרינת השמש בשעות היום.

מרכיב נוסף הוא ויטמין C. זאת משלוש סיבות: ראשית הוא מעודד יצור קולגן, והקולגן קשור גם הוא לתכולת הלחות בדרמיס, שנית הוא נוגד חמצון, הנותן מענה לרדיקלים החופשיים הפוגעים במבנים בעור האחראים על לחותו, ושלישית – הוא כשלעצמו, כמרכיב חומצי, מסייע לשמירה על תכולת מים בסביבתו. כמובן שחשוב לדעת באיזו נגזרת משתמשים וכיצד, וזהו נושא לכתבה כשלעצמו. אך הוספתו לשגרת הטיפול בעור היבש, אם נשתמש בריכוז הנכון, היא חיונית.

המרכיב הבא הוא ויטמין E. גם הוא נוגד חמצון, ולכן יעיל מהסיבה שהוזכרה לעיל , אולם הוא גם מסייע לשכבה הקרנית לשמור על לחותה.  ככלל, תוספת של מגוון נוגדי חמצון, גם כאלה שאין להם "סגולות" הספציפיות ללחות העור, היא תוספת חיונית לעור היבש. יש סינרגיה (הדדיות) טובה בין נוגדי החמצון ולכן מגוון שלהם בתוך התכשיר הוא רצוי. 

מרכיב חשוב ומוכר לכולכן הוא חומצות אלפא ובתא הידרוקסי.  העור היבש איננו משלים את תהליך ההתקלפות באופן יעיל, וחוסר התחלופה הבריאה של תאים משפיע גם הוא בהיזון חוזר על תפקוד העור ועל החמרת היובש. העור היבש זקוק לחומצות, בשני סוגי ריכוזים: הריכוז הקרטוליטי והריכוז המשמר לחות. חומצות, כידוע לכן, עובדות במספר אופנים והאופנים האלה תלויות גם בסוג החומצה וגם בריכוז. חומצות אלפא, לדוגמה, מעל 8% מקלפות. החומצה הבתא הידרוקסי (סליצילית) מקלפת כבר בריכוז 1%-2%. ריכוז מקלף כדאי לתת לשעות הערב, לבעלי העור היבש, אולם מתחת לתכשיר המקלף עליהם למרוח קרם לחות בכדי למנוע גירוי, לאפשר חדירה יעילה של התכשיר (בעור יבש החדירה לא יעילה) ופעולה אפקטיבית של החומצות. כיוון שהטיפול בריכוזים אלה ניתן בלילה, מומלץ להנחות אותם למרוח לפני השינה, אך לאחר ספיגה מלאה של הטיפול, עוד מנה של קרם עשיר. הריכוז של החומצות שאיננו מקלף הוא – בחומצות אלפא הידרוקסי – עד 7%. ריכוז זה חיוני דווקא לשמירה על רמת הלחות של העור (חומצות "אוהבות מים" ומסייעות להחזקת מים בעור), וכן יש לזכור שחומצות אלפא ובתא הידרוקסי מתפקדות גם כנוגדות חמצון.  בריכוזים אלה ניתן להשתמש גם בשעות היום. אגב -אין צורך להשתמש בכל כך הרבה תכשירים, אפשר לקחת את התכשיר לשעות הלילה, אם הוא מכיל 10%, ולמהול אותו ביום ביחס של חצי/חצי עם קרם לחות בשעות היום. מבין חומצות האלפא אזכיר את החומצה הלקטית, שיש לה תרומה משל עצמה ללחות העור ואפשר להעדיף אותה בעור היבש.

 


מצבי יובש מיוחדים: אקנה, אטופיק דרמטיטיס

 

אטופיק דרמטיטיס מאופיינת ביובש קיצוני של העור, המלווה באדמומיות וגרד. במצבים קשים היובש גם גורם לזיהום (נפגעת יכולת ההגנה של העור). נמצא כי המרכיב אוריאה מגביר את יכולת העור להתמודד הן עם אטופיק  דרמטיטיס והן עם מצבים דומים של יובש קיצוני, המתבטאים בתכולת אוריאה מאד נמוכה באפידרמיס. האפידרמיס הבריא מכיל כ-1% אוריאה. באנשים מסוימים המרכיב חסר או מצוי בכמות זעירה. מחקרים על אוריאה הראו כי הוא משפר את ההגנה של העור מפני השפעת דטרגנטים ומשקם אותו לאחר השימוש בדטרגנטים וחומרי ניקוי. קרם המכיל 5% אוריאה ו-5% לציטין כבסיס, יכול להיות מענה לעור היבש מאד, כאשר על הבסיס הזה ניתן להוסיף נוגדי חמצון בהתאם לצורך.
מצב נוסף שמוכר לכולכן הוא העור האקנתי המיובש. טיפולים בחומצות הם נחוצים באקנה, אולם עלולים לגרום ליובש ועור אקנתי מיובש מחלים פחות טוב מהאקנה, וגם עם יותר הצטלקות. יש לזכור גם שמערכת החיסון שבעור מתפקדת יותר טוב בסביבה לחה. לכן – מיום ולחות בעור האקנתי הם חשובים, אם כי אין לתת למטופל גורמים שומניים (שמהם יש לו עודף) אלא גורמים מלחחים  - כגון אוריאה, חומצה היילורונית. אלה גורמים ממשפחת הלחותנים שקשורים למים ולא לשומן.

בסיכום
הטיפול בעור היבש מחייב תשומת לב למכלול הגורמים שלו: שינויים הקשורים לגיל, חשיפה לשמש ולדטרגנטים, הצטברות השפעתם של רדיקלים חופשיים ולעתים בעיות עור מיוחדות שצצות באופן זמני.  כדי לשנות את תפקודו של העור היבש לא יספיק טיפול שטחי המעניק "סיכה", רכות והגנה מאידוי מים. יש לתת את הדעת על שינוי פרמטרים של העור שהם האחראים העיקריים לתפקודו ולקושי שלו להכיל לחות. יש לטפל בהם הן ברמת התפקוד הנוכחי שלהם והן ברמה של מניעה של החמרה עתידית.


למאמר נוסף על תכולת המים בעור

 

 

<   נושא קודם    לנושא הבא >