ניוזלטר מס` 23 נוגדי חמצון

 

                                       

                                            נוגדי חמצון –

 

   פעילותם בגוף ובעור

 

 

 

מאת: רונית שגב, Bsc, MA

 

נוגדי חמצון הם מרכיב שכיח במוצרי קוסמטיקה, וחיוני בטיפול במגוון מצבי עור. נוגדי חמצון אינם רק ויטמינים: מינרלים מסוימים ומגוון חומרים צמחיים, ואף כימיקלים, מתפקדים כנוגדי חמצון. לחלקם פעילות מגוונת, הרבה מעבר ליכולתם לסתור רדיקלים חופשיים. כמה עובדות חשובות על תרומתם של נוגדי חמצון לעור.

 

נוגדי חמצון ונזקי הרדיקלים החופשיים הם נושא שנחקר רבות, וידע רב נצבר לגבי פעילותם, יעילותם ותכונותיהם. נושא זה נחשב לאחד הגורמים החשובים בהבנת ההזדקנות, התפתחות הסרטן וחוליים נוספים. כמו מערכות רבות בגוף, גם העור שלנו נפגע מרדיקלים חופשיים. הם הורסים מבני-תמיכה של העור, וגורמים לירידה באלסטיות ובגמישות,  מפחיתים את יעילות תפקוד התאים ותורמים ליצירתם של קמטים. מה יוצר רדיקלים חופשיים בעור? מגוון מצבים: סטרס (נפשי וכן מכאני), דלקות, חשיפה לקרני UV, עישון, מחלות עור, פרוצדורות טיפוליות רפואיות/קוסמטיות, שימוש קבוע בתכשירים מרוכזים המגרים את העור, חשיפה קבועה לזיהום אויר. עם הגיל, כמותם של נוגדי החמצון הטבעיים בגוף ובעור  - יורדת, מה שהופך את עורנו פגיע יותר לנזקי חמצון.

מה ניתן ומה לא ניתן להשיג באמצעות נוגדי חמצון? כדי לענות על כך, יש להבין מהו נוגד חמצון, מהו רדיקל חופשי וכיצד גורמים הרדיקלים החופשיים לנזקים בגוף ובעור.

 

מהו רדיקל חופשי?

 

המולקולות בגופנו (ובכל מקום אחר) מורכבות מאטומים. בכל אטום ישנם אלקטרונים, החגים במסלולים, בכל מסלול – זוג אחד של אלקטרונים. זהו המצב הטבעי של אלקטרונים – תנועה בזוגות. כאשר, מסיבות מסוימות, האטום מאבד אלקטרון אחד מתוך זוג כזה, ובן-זוגו נותר "בודד" – אטום זה הופך למאד ריאקטיבי (פעיל), ולא יציב. הוא הופך לרדיקל חופשי.  הוא מנסה, מיידית, לגנוב אלקטרון אחר מהמקום הקרוב ביותר, כדי להשלים את המערך היציב שלו ו"להירגע". כשאנו מדברים על אטום, אנחנו מדברים למעשה לא על אטום בודד, אלא כחלק ממולקולה – זהו המצב בו רוב רובם של האטומים  בגופנו מצויים בו. המולקולה שהותקפה ונגנב ממנה אלקטרון, הופכת כעת בתורה להיות "רדיקל חופשי". היא מייד מנסה לגנוב אלקטרון מהמולקולה הקרובה אליה ביותר, וכן הלאה. זוהי שרשרת של ריאקציות מהירות שגורמת נזק רב לתאים ולרקמות. למעשה מה שעושה הרדיקל שגונב אטום למולקולה אחרת הוא חימצון.

 

מהו נוגד חימצון?

 

כשמו – הוא עוצר את תגובת השרשרת ההרסנית הזאת. לנוגד החימצון יש, בגלל מבנהו המיוחד, אפשרות למסור אלקטרון אחד לרדיקל החופשי , ועדיין להישאר יציב – לא להפוך בעצמו לרדיקל. בכך הוא עוצר את שרשרת נזקי החמצון.  דוגמאות לנוגדי חמצון הן: ויטמון A, ויטמין C, ויטמין E, האנזימים סופראוקסיד-דיסמוטז וגלוטתיון פרוקזידז, פלבונואידים, בטא-קרוטן, המינרלים סלניום ואבץ, תמציות הצמחים: תה ירוק, ליקוריץ, אצות הדונליאלה והספירולינה, חומצות שומן מסוימות, שמנים צמחיים (כמו: נר הלילה, אבוקדו, גזר ועוד) ואף חומצות אלפא ובתא הידרוקסי. מגוון החומרים המשמשים כנוגדי חמצון הוא רחב.

 

מה גורם ליצירתם של רדיקלים חופשיים בגוף?

 

ראשית, רדיקלים חופשיים נוצרים יום-יום, שעה שעה בתהליך הטבעי של יצירת אנרגיה בגופנו. עם כל נשימה, אנו שואפים חמצן ומרכיבים נוספים. לחמצן יש תפקיד בתהליך יצירת האנרגיה בגוף. הגוף "שורף" מקורות אנרגיה (פחמימות, שומנים) ומולקולת החמצן, הממלאת תפקיד בסוף התהליך, מתפרקת לשתי יחידות. על פי רוב, הפירוק הזה מסתיים במולקולת מים. במקרים מועטים, בפירוק נוצרת צורה רדיקלית של חמצן – צורה מזיקה.  בעור נוצרים רדיקלים חופשיים, מעבר לתהליך הנשימה הרגיל, גם כתוצאה מהפרעה זמנית או כרונית לתפקודו, מדלקות ומגירוי, מחשיפה לשמש ומעישון. רדיקלים חופשיים הם גם חלק בלתי נפרד מתפקודן של כמה מערכות בגוף. מערכת החיסון, למשל, משתמשת ברדיקלים חופשיים באופן מבוקר בכדי לנטרל חיידקים ופתוגנים. במצבי דלקת, משמשים רדיקלים אלה כעוד כלי של מערכת החיסון, אם כי קורה גם שחלקם "זולגים" מחוץ לאתר הפעולה ומתפזרים ברקמה במקומות בהם הם גורמי-נזק.

 

נזקי הרדיקלים החופשיים

 

רדיקלים  חופשיים יכולים להגיב עם כל מבנה בתא וברקמה. מבנים שיכולים להינזק הם: הקולגן בעור, האלסטין וחלבוני מבנה נוספים האחראים על מוצקות העור ועל גמישותו. נזקי רדיקלים חופשיים ל-DNA יכולים להוביל למוטציות (שינויים בתפקוד שנגרמו משינויים בגנים) ע"י הפרעה לפעילות של הגנים, ובכך לשנות תפקודים חיוניים ואף לגרום סרטן. ממברנת התא היא מאד פגיעה לרדיקלים חופשיים כיוון שהיא מכילה חומצות שומן לא-רוויות, שהן מאד ריאקטיביות. רדיקלים חופשיים הופכים את הממברנה לנוקשה, שבירה ו"דולפת", ותפקודה נפגם.  חומצות שומן מצויות גם באפידרמיס, בשכבות השונות שלו, ופגיעה בהן גורמת לשינוי במראה העור וכן בתפקודו כחסם בפני אידוי מים וכהגנה על העור.

במהלך האבולוציה, יצורים חיים פיתחו אמצעים להגנה מפני רדיקלים חופשיים. ישנם מספר אנזימים בגופנו, המעורבים בנטרול רדיקלים חופשיים ונגזרותיהם, הנקראים סופראוקסיד-דיסמוטזות (SOD, המנטרל רדיקל בשם סופראוקסיד); קטלאזות (המנטרלות מי חמצן) וגלוטתיון פרוקסידז (המשתתף בנטרול תוצרי חמצון של ממברנות, ותחמוצות נוספות). בנוסף, התאים שלנו זוכים להגנה גם ממגוון נוגדי חמצון הכוללים ויטמין C, E, סלניום,  מלטונין ועוד. למרות מערכת הבטיחות המתוחכמת הזאת, מעט רדיקלים תמיד חומקים וגורמים לנזק. הנזק הוא גדול יותר אם חלה ירידה ברמת ההגנה של הגוף מסיבות של: מתח, תזונה לקויה, גיל מבוגר או מחלה.

 

נוגדי חמצון בתכשירי קוסמטיקה

 

נוגדי חמצון הם חלק חשוב בטיפול הקוסמטי שאנו מתאימות ללקוחה, הן במכון והן לשימוש הביתי. פעילותם איננה נראית לעין באופן מיידי או בטווח הקרוב. אולם על הלקוחה להבין, שבמקרים בהם הם נחוצים – יש להתמיד בשימוש בהם גם אם התוצאה איננה נראית לעין כרגע. הם נוטלים חלק בהאטת הופעת סימני הגיל, בהגנה מנזקי קרינת השמש (המחוללת רדיקלים חופשיים בעור) ובתפקוד תקין יותר של העור הבוגר. נוגדי חמצון בשימוש שוטף נחוצים בפרט לעור של מעשנים, לעורם של אנשים החשופים הרבה לשמש, במטופלים העוברים סדרת טיפולים המחוללת גירוי בעור, או משתמשים בבית בתכשיר מרוכז ומקלף, וכן למי שסובל ממצב דלקתי בעור. ויטמינים כחלק מהטיפול במכון יהיו תוסף חיוני לאחר ביצוע קילוף או טיפול המגרה את העור, ולא כמסיכה שמסירים בתוך 10-15 דקות  אלא כתכשיר הנשאר על העור.  לעיתים משולבים נוגדי חמצון כחלק ממערכת השימור של הקרם עצמו. הם ישולבו בריכוזים נמוכים, אותם ריכוזים הנדרשים כדי לשמר את הקרם עצמו, אך לא כדי לתרום לתפקוד העור. לכן נחוץ לבדוק עם היצרן, לגבי קרמים מסוג זה, מהם נוגדי החמצון ובאיזה ריכוז הם מצויים בתכשיר. רק הריכוז התרופויטי, כפי שתועד במחקרים, יחולל את הפעילות בעור.

 

נוגדי חמצון למריחה על העור מול תוספי מזון

 

לעיתים מייחסים לנוגדי חמצון, הניטלים כתוספי מזון בבליעה, את אותה תועלת של נוגדי חמצון אלה כשהם נמרחים על העור. למעשה, אין קשר בין נטילה אורלית לבין מריחה של אותו חומר. ראשית, חומרים הנלקחים בבליעה נצרכים ברובם באתרים אחרים בגוף, כאשר כמות קטנה ביותר (אם בכלל) מגיעה לעור, קטנה מכדי לחולל את הפעילות לה ציפינו. בנוסף, תוספים הנבלעים ומגיעים למערכת העיכול עשויים לעבור פירוק מסוים ע"י אנזימים, לתוצרים מסוימים  שמחוללים השפעה באתר המסויים בגוף. ייתכן ואנזימים אלה כלל אינם קיימים בעור. כלומר, בעור החומר עשוי לעבור מטבוליזם אחר מזה שהוא עובר בגוף. הדרך הנכונה להשפיע על העור באמצעות ויטמין, שפעילותו בעור ידועה לנו, היא לתת אותו ישירות – במריחה. יש לדעת לגבי כל חומר כזה מהו המינון הפעיל שלו, כיוון שריכוז נמוך יותר לא ישפיע.   ישנה סינרגיה (השפעה הדדית) טובה בין נוגדי חמצון שונים, והמומלץ הוא לתת תכשיר המכיל כמה מהם, או יותר מתכשיר אחד. לכל נוגד חמצון טווח פעילות משלו, והצירוף שלהם יחד נותן כיסוי נרחב יותר.

 

 

<   נושא קודם    לנושא הבא >