ניוזלטר מס` 29 הטיפול בעורם של מעשנים

              

 

 

הטיפול בעור של מעשנים

 

 

 

 

 

עורם של מעשנים מתאפיין בהתנהגות ייחודית ושונה מעורו של האדם הלא-מעשן. ישנם נזקים מצברים, שהתהוו עם השנים והמשליכים על מראה העור. וישנו התפקוד העכשווי שלו, המשליך על תוצאות הטיפול הקוסמטי. הרגלי טיפוח נכונים והיערכות נכונה לטיפול במכון יסייעו לשיפור מראה העור.

 

 

בשנת 1985 טבע ד"ר דאגלס מודל את המונח "פני מעשן" במילון המונחים הרפואי. זאת לאחר שסיכם את ממצאיו של מחקר רב משתתפים (שפורסם ב-British Medical Journal) ומצא שהוא יכול לזהות אנשים מעשנים, שעישנו למשך 10 שנים או יותר, באמצעות מאפייני הפנים שלהם בלבד.  המאפיינים המובהקים שהוא מצא בפני המעשן הפכו את מראהו למבוגר יחסית לגילו האמיתי.

 

פני מעשן הוגדרו כבעלי אחד או יותר מהבאים:

 

קמטים או קמטוטים ("חריצים") בפנים, בד"כ  בצידי העיניים, בלחיים, סביב לשפתיים ובלסת התחתונה.
פנים עם מראה כחוש ורזה, בהם מבנה העצמות בולט. שקיעה קלה של הלחיים ומראה מצומק שלהן.
שינויים במרקם העור. העור הופך גס, נוקשה ומחוספס, נראה אפרורי וחסר ברק, מאבד את החיות. ישנה נטייה לכתמי עור.
אזורים של גודש דם, וגוון צהבהב במקום הגוון החיוני הטבעי.
פני-מעשן הם לא עוד סימפטום של גיל מבוגר. יש לזכור שרבים מהאנשים עם פני-מעשן, שהשתתפו במחקרים, היו צעירים יחסית. השינויים בצבע ובאיכות של העור מצביעים באופן ברור על כך שיש כאן תהליך הקשור ברעילות. במחקרים רבים שנערכו לבדיקת השפעת העישון על העור, אושר שוב ושוב, כי הגורם לשינויים הללו בעור (לאור שנוטרל נושא הגיל, חשיפה לשמש ואלמנטים נוספים) הוא תהליכים יחודיים שקורים בגופו של המעשן.

העישון מוסיף בין 10 ל-20 שנה לגיל האמיתי. למעשנים בשנות הארבעים יש לעתים קרובות קמטים האופייניים לבני 60 שאינם מעשנים. מחקר בו השתתפו מעשנים, לא-מעשנים ומעשנים לשעבר בגיל 20 עד 69 מצא שמעשנים בהווה התאפיינו ביותר קמטים בפנים מאשר לא מעשנים ומעשנים-לשעבר. מעשנים לשעבר שעישנו כבד בגיל צעיר היו עם פחות קמטים מאשר מעשנים בהווה. משרד הבריאות האמריקני הדגיש בדו"ח השנתי שלו משנת 2003 את הקשר בין עישון לקמטים ולנזקי עור, וציין בדו"ח שעור של מעשן יכול להזדקן הזדקנות מוקדמת של בין 10 ל-20 שנה.

יש לציין, שהנזק נראה בולט לאחר עשר שנות עישון ומעלה. לכן צעירים רבים שלא חשים עדיין בנזק שנגרם לעורם, חיים בתחושה ש "להם זה לא יקרה". אכן, לוקח שנים לנזק להצטבר, עד לרמה בה הוא נראה לעין. בתחילה הוא נראה רק ברמה המיקרוסקופית, ובאמצעות מכשור מיוחד. שינויים מיקרוסקופיים אלה נראו בפניהם של מעשנים בני 20-39, גם אם לעין המתבונן השינויים האלה לא בלטו. זוהי תקופה בה נוח להתעלם מהמצב, כיוון שהכל נראה "בשליטה". אולם, לאחר שהנזק כבר נראה לעין, ישנם שינויים שאינם ברי תיקון.  הדרך היחידה להתמודד איתם היא להפסיק לעשן בכדי למנוע המשך התהליך, ולאמץ שיגרת טיפוח (ושיקום) שיכולה לשפר ברמה כלשהיא את מרקם העור, גם אם לא להחזיר אותו לקדמותו.

 

 

מדוע העישון כה מזיק לעור?

 

 

 

 


ישנם מספר תהליכים מזיקים שכל אחד מהם תורם  את תרומתו:

 

 

התנועות של הפנים, האופייניות לעישון, יוצרות קמטים עמוקים באזורי הפנים המעורבים בכך. תנועת ה"יניקה" בעת שאיפת העשן מהסיגריה גורמת לקמטים מעל לשפה העליונה ומתחת לשפה התחתונה. גם כיווץ העיניים והמצמוץ עקב הגירוי של העשן גורמים לקמטים בצידי העיניים.

 

העישון מצר את כלי הדם הקטנים בעור הפנים ומקטין את אספקת הדם לעור. כתוצאה מאספקת דם לקויה, נפגעת אספקת החמצן, הויטמינים והמינרלים. כל תפקודי העור סובלים ונפגעים מכך, כיוון שאספקת חמצן נחוצה לתפקוד שוטף של התאים ולהתחדשות הטבעית של העור, ואספקת "חומרי המזון" של העור חיונית כמובן לא פחות. גם פינוי הפסולת מהעור נפגעת מאותה הסיבה. בניית העור נפגעת, החלמתו מפגיעות ומפציעות, המלחמה שלו במזהמים – כל אלה סובלים כתוצאה מהיצרות כלי הדם. יש לזכור, שכלי הדם מהווים אמצעי לתעבורה של תאי חיסון. הפרעה למערכת החיסון ולתגובה חיסונית טובה תפריע לריפוי התקין של העור.

 

עישון משחרר רדיקלים חופשיים בעור. רדיקלים חופשיים הם מולקולות לא יציבות והרסניות, הפוגעות בכל המיבנים, התאים והחלבונים שבסביבתם. לרבות קולגן ואלסטין, החלבונים החשובים השומרים על המוצקות והגמישות של העור. ישנם חלבונים נוספים, פחות מוכרים (אינטגרין, למינין ועוד) הקשורים אף הם במבנה המוצק והאסתטי של העור.  רדיקלים חופשיים גורמים להזדקנות מוקדמת של הגוף בכלל ושל עור הפנים בפרט.

 

עישון גורם לייצור מוגבר של אנזימים שוברי-קולגן. בהשפעת העישון, מוגבר הייצור של אנזימים ממשפחת MMP – מטריקס מטלו-פרוטאז.  אנזימים אלה שוברים קולגן, אלסטין וחלבונים נוספים בדרמיס ואופייניים לתהליכי דלקת מסוגים שונים. כיוון שהקולגן וחלבוני הדרמיס האחרים אחראיים למבנה המוצק והגמיש של העור, העור הופך לנפול ומקומט יותר.  בנוסף להרס הקולגן הקיים מפחית העישון את הייצור של קולגן חדש.

 

עישון הופך את העור לדק יותר. התהליך הזה קורה, כמובן, לא רק בעור הפנים אלא בגוף כולו. מחקר בריטי השווה בין 25 זוגות תאומים שאחד מהם היה מעשן והשני מעולם לא עישן. הרופאים השתמשו באולטרא סאונד כדי לאמוד את עובי העור בזרוע הפנימית. עור המעשנים היה דק יותר בכ-25%  מעור הלא-מעשנים, ובמקרים מסוימים היו שינויים של עד 40% בעובי העור.

 

עישון גורם ליובש בעור. הטבק המשוחרר לסביבה הוא בעל אפקט מיבש על פני שטח העור. היובש מוביל להיסדקות ושבירה של העור, מה שתורם את תרומתו להזדקנות המוקדמת שלו. עור המאופיין בדה-הידרציה מתפקד באופן פחות יעיל מעור רווי. ספיגת החומרים הפעילים המצויים בקרם ופעילותם בעור – נפגמות. דה הידרציה פוגעת גם בתפקוד מערכת החיסון וכן מפריעה לתהליך החידוש הטבעי בעור, כיוון שהנשלה תקינה של תאים מתים מפני הקרנית דורשת סביבה לחה. 

 

עישון פוגע ברמות של ויטמין A בעור. לויטמין A תפקידים רבים בפעילות העור, הוא למעשה מווסת את רוב תפקודיו, את חלוקת התאים וקצב התחדשותם, יצור קולגן, החומצה ההיילורונית, פיזור המלנין ועוד. הוא גורם חשוב בהגנת העור מנזקים, כולל נזקי עישון. רמות נמוכות שלו בעור מביאות לסיכוי רב יותר לפתח נזקי עור ומראה בוגר.

 

העישון פוגע בספיגת ויטמין C בעור. ויטמין C נחוץ לבריאות העור ולהגנתו מנזקי השמש ורדיקלים חופשיים. הוא מאפשר יצור קולגן ומסייע בשמירת לחות.

 

העישון פוגע בחלבון האלסטין בעור. חלבון האלסטין אחראי לגמישות העור. החומצה הציאנית, חומר רעיל המצוי בעשן הסיגריה הנשאף לגוף, מעודד את פירוק האלסטין. בדיקה מיקרוסקופית של סיבי האלסטין בעור, מאזורים שונים בגוף, העלתה כי הם היו רחבים ומדולדלים פי שניים באנשים שעישנו מעל 10 שנים, כשתי חפיסות ליום. חלבון האלסטין נראה בחלקו שבור והרוס, ותפקודו כ"בולם זעזועים" בעור וכאחראי על גמישות – נפגם בצורה משמעותית.

 

עורם של מעשנים מחלים יותר לאט מפגיעות ומפציעות. בשל כל התהליכים המזיקים שהזכרנו לעיל, עורם של מעשנים מחלים לאט יותר מפצעים, פציעות או ניתוחים, ועם יותר הצטלקות. לא מעט מנותחים נותרו עם צלקות מכוערות בשל החלמה לא מושלמת ולא נאותה של העור. כיום מנתחים פלסטיים דורשים ממועמדים לניתוח שהנם מעשנים, להפסיק לעשן כחודשיים לפני הניתוח המיועד וכן לפחות חודש לאחריו. גם טיפולים המבוצעים במכון הקוסמטי, וכרוכים בהתחדשות והחלמה של העור, יובילו לתוצאות פחות טובות בעור של מעשנים. 

 

 


עובדות נוספות על עישון והעור

 

עישון סיגריות מזקין את העור מהר יותר מכל גורם אחר, מלבד השמש. עבור מעשנים, גיל אמצע החיים מתחיל בשנות השלושים המוקדמות, כאשר הקמטים מסביב לשפתיים והעיניים מתחילים להופיע. עישון מקושר למנופאוזה (הפסקת המחזור החודשי)  מוקדמת בנשים. נשים יותר מושפעות מעישון יחסית לגברים בהקשר של השינויים בעור הפנים.

באופן רגיל, לעור יש יכולת טבעית להתחדש ולהחלים. אדם המעשן סיגריה, עורו יגורה (כמו גם העיניים), אבל האפקט יחלוף לאחר שיפסיק לעשן. אולם - אם יעשן הרבה במהלך היום, אזי הנזק יהפוך לקבוע.

למעשה עישון סיגריה בודדת יכול לייצר היצרות כלי דם תת עוריים של עד 90 דקות.  מחקר הראה שעישון למשך 10 דקות מפחית את לחץ החמצן ברקמה לכמעט שעה והסיק שמעשן של קופסה ליום יישאר היפוקסי למשך רוב היום (היפוקסיה = ירידה באספקת חמצן לרקמה מתחת לרמות הפיזיולוגיות).

כידוע, נזקי העישון משתרעים הרבה מעבר לנזק לעור. העישון גורם למחלות קשות ולמוות, ורופאים מתייחסים להיסטוריית העישון של המטופל כמו אל עוד פרמטר גופני שלו. בתיקים רפואיים של מטופלים, ובמחקרים רפואיים, ישנו שימוש במונח "שנות חפיסה" (או "שנות קופסה"). שנות חפיסה הוא מונח שבא לתאר בצורה אחידה את האינטנסיביות של העישון. אדם שעישן חפיסה אחת ליום למשך 20 שנה, אנו אומרים שיש לו 20 שנות חפיסה. אם הוא עישן שתי חפיסות למשך 20 שנה, יש לו 40 שנות חפיסה. עשרות מחקרים שנערכו עד היום, מצאו שהמנבא העיקרי לרמת ההזדקנות של העור, בכל אזורי הגוף (לאחר נזקי השמש) הוא מספר שנות החפיסה. ההבדלים בין מעשן ללא מעשן הולכים ונעשים משמעותיים יותר עם הגיל: מעשנים בני 65 נראים הרבה יותר מבוגרים מבני גילם הלא מעשנים, יחסית למעשנים בני 45. אם כי גם המעשנים בני ה-45 נראים מבוגרים יותר בכל הפרמטרים, יחסית לבני גילם הלא מעשנים. מספר שנות החפיסה היה מנבא טוב לקביעת ה"גיל הנראה" של אנשים מעשנים. וכפי שאמרנו לעיל, על חלקם הגדול ניתן היה לאבחן כי הם מעשנים על פי מראה עיניים בלבד.

 

הטיפול בעור שסובל מנזקי העישון מחייב תשומת לב מיוחדת. זאת בשל השינויים בתפקוד העור ובמאפייניו. ישנן המלצות לשיגרת טיפול יומיומי ושיקום שתעזורנה לשפר את מראה העור. בהיבט של טיפולי המכון, ישנן כמה נקודות לתשומת לב כשמטפלים בעור המעשן/ת, הקשרות לשיפור התוצאה שנקבל. יש לזכור, כי הפסקת העישון, בכל נקודת זמן, או הקטנה משמעותית של מספר הסיגריות - תועיל בעצירת המשך התהוות הנזק ובשיפור המראה, תוך שימוש בחומרים הנכונים.

 

ההמלצות הקשורות לשגרת טיפול נכונה, ביום-יום, כוללות:

 

1. שימוש שוטף בתכשיר המכיל ויטמין A.  ויטמין A נחוץ לתפקוד בריא ותקין של העור, ליצירה בריאה של תאים ולהתחדשותם, להשלה בריאה של תאים מתים, ליצור קולגן ומרכיבי עור נוספים, ולהגנה מרדיקלים חופשיים.  כיוון שרמת הויטמין החשוב הזה יורדת בעור המעשן, חשוב לסייע לעור מבחוץ. ריכוז הרטינול שנחוץ לעור תלוי במטרה שאנו רוצים להשיג. בריכוזים גבוהים יותר – 1% עד 1.5% נשתמש בשעות הערב בלבד, כגורם שיקום וחידוש של העור, ובשעות היום נשמור היטב על העור מחשיפה לשמש. בריכוזים נמוכים יותר נשתמש גם בשעות היום (עד חצי אחוז) כנוגד חמצון.

2. התאמת תכשיר עשיר בנוגדי חמצון, לשימוש יומיומי. עור המעשן סובל מרמה גבוהה של רדיקלים חופשיים ולכן מתן נוגדי חמצון באמצעות תכשיר למריחה הוא מלחמה חשובה בנזקי העישון. מספר נוגדי החמצון הוא רב ויש הרבה אפשרויות. אם נזכיר רק מעט מהן: ויטמין A, C, E, D, תה ירוק, סלניום, קרוטנואידים, ליקופן, קואנזים Q10, חומצה אלפא ליפואית  ועוד... בחרו בתכשיר שמכיל מגוון של נוגדי חמצון ולא רק אחד. הקפידו שרמות המרכיב הפעיל יהיו נאותות.

3. לשמור על רמת הלחות בעור. עור המעשן, כאמור, נוטה יותר ליובש ודה-הידרציה. נקפיד לנקות את העור עם אל סבון במקום עם סבון המייבש את העור, רצוי אל-סבון עם חומצות הידרוקסיות. נשתמש בקרם המקנה לעור יותר שעות לחות לאורך היום, ישנם קרמים הבנויים במיוחד לשם כך. אם הקרם מכיל סקוולאן הוא גם יעשיר את העור במרכיב חשוב לתפקודו ולתחושה הנעימה שלו. גם חומצה לקטית 3%-5% תתרום, וכן חומצות שומן חיוניות.

4. קלפו את העור. עור המעשנים מתחדש בקצב איטי יותר, תאי עור מתים אינם נושרים ממנו ביעילות, ויש לסייע לעור להשיל תאים ולהתחדש. בדרך כלל נשתמש בחומצות אלפא ובתא הידרוקסיות, ברמה יומיומית. חומצות אלפא ובתא הידרוקסיות יכולות גם לקלף וגם לשמור על לחות העור ולתפקד כנוגדות חמצון, תלוי באיזה ריכוז הן קיימות בתכשיר. 8% ומעלה חומצות אלפא הידרוקסי, ומעל 1% חומצת בתא הידרוקסי, בשימוש יומיומי, יביאו לקילוף נאות. קילוף גם מגביר מטבוליזם ומסייע ליצירה תקינה של מרכיבי עור, כגון חומצה היילורונית ומרכיבי NMF נוספים תוך תהליך ההתחדשות המואץ שלו.

 

5. תגברו את העור בויטמין C. ספיגת הויטמין הזה נפגעת בעור של מעשנים, ולכן מנה מוגברת תגדיל את הסיכוי של הגעת כמות גדולה יותר אל העור.

 

6. מרכיב התה הירוק, שנמצא גם הוא בתכשירים לטיפול בעור, הוא חיוני מאד בעור המעשנים. מלבד היותו נוגד חמצון עוצמתי (פי 20 מויטמין E ), הוא גם מדכא את האנזימים ממשפחת MMP, שמפרקים  קולגן ומרכיבי דרמיס נוספים, ושמצויים בכמות גבוהה בעורם של מעשנים. התה הירוק הנו גם נוגד דלקת, ודלקת תת-קלינית קיימת באופן מתמשך בעור המעשן. ניתן להוסיף אותו לקרם בריכוז שבין 5% ל-10% מתוך  מרוכזת.

 

7. שימוש בחומרים נוגדי דלקת. כיוון שעור המעשנים מצוי, דרך קבע, במצב של דלקת תת-קלינית, נוגדי דלקת הנם חיוניים בהתמודדות עם חלק מהנזק שנגרם לעור. עור המתמודד עם דלקת מתקשה לעבור ריפוי ושיקום, חלים בו תהליכי אטרופיה (הרס) וכתוצאה מכך הוא מאבד מהר יותר חלבונים חשובים כקולגן, אלסטין וחלבוני דרמיס הקשורים למוצקות ולמבנה התקין. יש לאטרופיה הזאת תרומה משמעותית בהיווצרות המוקדמת של קמטים ובאבדן איכות ועובי העור. שימוש קבוע בחומרים עם פעילות נוגדת דלקת תקטין את הנזק הנ"ל.

 

ברמת טיפולי המכון – עלינו לזכור, כי התוצאות של רבים מן הטיפולים שנבצע – תיפגענה בעור המעשן: התוצאה של טיפול דרמה-רולר לחידוש העור (או טיפול בצלקות), של פילינג משמעותי או טיפולי חידוש עם IPL – כל פעולה שבעקבותיה העור אמור להתחדש או לעבור שיקום וריפוי. גם כתמי עור, שנוצרים בעור המעשן בתדירות גבוהה יותר, יהיו קשים יותר לטיפול והזמן עד לקבלת תוצאה בהבהרתם יהיה ארוך יותר. יש לתאם ציפיות עם המטופל בנושא זה. כדאי מאד לדאוג, כי בטרם ביצוע טיפול מחדש, מהסוגים שהוזכרו לעיל, יימנע המטופל/ת מעישון למשך כעשר שעות קודם הטיפול, וכן ליממה שאחריו. (הנכון יותר הוא לדאוג למרווחים גדולים יותר ללא עישון, אולם לא תמיד יהיה כאן שיתוף פעולה). במידת האפשר, כדאי לצייד את המטופל בתכשיר עם נוגד דלקת אחד או יותר, לשימוש בטרם ביצוע הפרוצדורה וכן מייד לאחריה, כדי למקסם את התוצאה. ויטמין C, תה ירוק, גליצריזין (ליקוריץ), חומצה אלפא ליפואית, אלוורה – הם חלק מן האפשרויות.

 

 

<   נושא קודם    לנושא הבא >