ניוזלטר מס` 5 מיצוק העור

 

 

 

מיצוק עור הפנים - כיצד נשפיע על נפח וטונוס העור             

 

 

 

 

מאת: רונית שגב, Bsc, MA

 

אחד האתגרים הגדולים יותר שלנו, בטיפול בעור הבוגר, הינו שיפור במיצוק העור. כמו בכל אחד ממצבי העור שבטיפולנו, ישנם פרמטרים שניתן לשפר וישנם כאלה שלא. כדי להביא לשיפור במוצקות העור נחוץ להבין אילו חומרים ואילו פרוצדורות יכולים לעזור,  באיזה אופן וכיצד נשתמש בהם נכונה.

 

 

כדי שנוכל להבין  את אופן הטיפול בעור שאנו רוצים "למצק", עלינו לוודא שאנו מדברים באותה השפה ועל אותם המאפיינים של העור. נשמע מובן מאליו, אבל מסתבר שקוסמטיקאיות שונות מגדירות את המונח "מיצוק" באופנים שונים, וישנן כאלה שטרם הגדירו. למה הכוונה ב"עור מוצק יותר"? האם בעור מוצק אין קמטים? האם אין בו נפילת עור? האם המרקם שלו מושלם? לאו דווקא, מה שנוכל לחוש בעור מוצק  (או לבדוק באמצעות מכשור הבודק מוצקות-עור) הוא טונוס ונפח גבוהים יותר. אילו היינו לוקחים ביופסיה מעור כזה היינו רואים צפיפות קולגן גבוהה יותר, יותר חומצה היאלורונית ופרוטאוגליקנים (המקנים נפח ומחזיקים מים בעור) ואיכות אלסטין גבוהה יותר. כל המרכיבים שהוזכרו לעיל יורדים בכמותם, וחלק מהם גם באיכותם, עם התקדמות הגיל ועם החשיפה לשמש. יש לזכור, שמאפיינים נוספים של העור משתנים עם הגיל ומקנים מראה בוגר, אך הם אינם קשורים למיצוק ולכן ייתכן והם יטופלו באמצעות חומרים אחרים או פרוצדורות אחרות. חשוב להגדיר במדויק אילו פרמטרים בעור אנו רוצים לשנות  בכדי לבחור נכונה את החומרים המשפיעים עליהם. האמצעים המתאימים לטיפול בסימני הגיל השונים - הינם גם כן שונים זה מזה (אם כי ניתן למצוא חומרים/פרוצדורות המשנים כמה קטגוריות של סימני גיל בו-זמנית).

 

האם ניתן להשפיע על מוצקות העור באמצעים קוסמטיים? האם ניתן להגביר את יצור הקולגן, ולשמר את איכותו? האם ניתן להגביר את ייצור החומצה ההיאלורונית והפרוטאוגליקנים, החשובים לנפח, מיום וטונוס העור? מסתבר שניתן להשפיע על הפרמטרים הללו, בשימוש בחומרים הנכונים, בריכוזים הנכונים שלהם ובאופן השימוש המתאים. כבר בשלב זה חשוב לציין, כי הפרמטרים הללו לא ישתנו בטיפול אחד בודד.

לכן אין כל משמעות למריחה חד פעמית של חומרים "ממצקים" במכון - אין משמעות ל"מסכה ממצקת", או ל"טיפול מיצוק" מכל סוג שהוא. הפרמטרים הללו של העור לא השתנו בעורה של המטופלת ביום אחד והם גם לא ישתפרו כתוצאה מאפליקציה אחת. הם כן ישתנו בשימוש רציף ויומיומי בחומרים שהשפעתם מצטברת, והשפעתם של כל החומרים הטיפוליים הגורמים למיצוק הנה מצטברת.

 

 

הגישה השיטתית למיצוק העור

 

בהתאם לגישה השיטתית עליה דיברנו במאמר הקודם, כדי לטפל במצב-עור עלינו לוודא שהבנו שלושה דברים:

 

א. ממה נובע מצב העור, מהם הפרמטרים בעור שאנו רוצים לשנות.

 

ב. מהן הדרכים הידועות להשפיע על פרמטרים אלה.

 

ג. מהם החומרים הפעילים המוכרים למדע ככאלה שיכולים לעשות זאת, וכיצד. נתחיל בפרמטר הראשון: ממה נובע מצב העור ומה הפרמטרים שטעונים שינוי. השתנות נפח ומוצקות העור היא נושא מאד נחקר ומרתק. אפשר לכתוב עליו רבות, אולם לצרכים שלנו, נסקור את המשפיעים העיקריים על מוצקות (וזאת מבלי להזכיר פרמטרים אחרים של העור הבוגר): מוצקות העור נובעת בעיקר משינוי במולקולות שמקומן בדרמיס: ירידה בכמות ואיכות הקולגן, ירידה באיכות חלבון האלסטין, יצור מופחת של חומצה היילורונית ופרוטאוגליקנים המשפיעים על נפח, תכולת המים וטונוס העור, פגיעה בחלבונים המקשרים בין האפידרמיס לדרמיס וירידה במספר ועומק הפפילות במפגש דרמיס-אפידרמיס. גם באפידרמיס ישנה ירידה בעובי, וגם בשומן התת עורי שמתחת לאפידרמיס. אולם עיקר השינויים המשפיעים על טונוס העור- מקורם בדרמיס. שינוי נוסף הקורה עם הגיל ובעיקר עם החשיפה לשמש הוא היווצרות קשרי צילוב בקולגן, קשרים ההורסים את המבנה הסדיר שלו, פוגמים בגמישות והופכים אותו לנוקשה. עם הגיל גם מצטברים נזקי רדיקלים חופשיים, הפוגעים בכל המבנים בדרמיס ללא יוצא מן הכלל, ולמעשה בכל הרקמות בגוף. כעת ניגש לנושא ב` – מהן הדרכים להשפיע על הפרמטרים שהשתנו והשפיעו לרעה על מוצקות העור? ובכן, מהבנת סעיף א`, נוכל לשער שכל מה שיכול להגביר את יצור המרכיבים הנ"ל, יצור הפוחת עם השנים (קולגן, אלסטין, חומצה היילורונית, פרוטאוגליקנים), למנוע הרס שלהם, למנוע שינוי לרעה באיכותם - יכול לשפר את מוצקות העור. למעשה איננו צריכים לשער: המדע בדק ומצא, במאות ואלפי מחקרים על פני שלושים השנה האחרונות, כיצד חומרים פעילים משנים לטובה את הפרמטרים הללו. חומרים מסוימים (אותם נזכיר בהמשך) מתפקדים כמאיצים של יצור קולגן, חומצה היילורונית ופרוטאוגליקנים. חומרים אחרים מתפקדים כמונעים פירוק שלהם. ישנם חומרים המגנים בפני היווצרות קשרי צילוב בקולגן וכמובן שנוגדי החמצון מגנים על כל הרקמות בגוף מנזקי רדיקלים חופשיים. אם נמשיך ישירות לסעיף ג' - החומרים הפעילים המשפיעים על הפרמטרים הללו מופיעים בטבלה המופיעה בצד שמאל, כולל מנגנון הפעולה.  לחומרים שונים יש  "עוצמת" פעולה שונה וקצב שונה בהשפעתם על העור. ישנם חומרים שהערך שלהם הוא יותר מניעתי ותחזוקתי (כמו נוגדי חמצון ונוגדי דלקת) וישנם חומרים המשנים את מראה ותפקוד העור בטווח שימוש של כחודש ימים ומעלה, באופן רציף ויומיומי, בריכוזים הנכונים. ישנם, אגב, חומרים הגורמים ניפוח זמני בעור. אלה אינם נושא הכתבה שלנו - אנו מדברים על השפעה קבועה על מראה העור. אם נוציא את החומרים האחרונים הללו מכלל חשבון, כעת יותר ברור לכם שלא ניתן להשיג מיצוק העור בטיפול חד פעמי במכון.

 

 

החומרים הפעילים המשפיעים על מיצוק העור

 

כעת נדון בחומרים העיקריים המשפיעים על מוצקות העור, אותם המדע מכיר, בדק ותיעד. הראשונים לקבל גושפנקה מחקרית הינם הרטינואידים - נגזרות ויטמין A. בתאי העור ישנם קולטנים לחומצה הרטינואית, אותו חומר שנמצא בתרופות המרשם "רטוויט", "רטין A", "לוקסיד" וכיוצ"ב. הנגזרות הקוסמטיות (רטינול, רטיניל פלמיטט וכו`) עוברות תהליך חמצון בעור ההופך חלק מהכמות של המרכיב הזה לחומצה רטינואית, היכולה להיקשר לקולטן. קולטנים כאלה יש הן באפידרמיס והן בדרמיס. קישור לקולטן משפיע לטובה הן על ייצור קולגן והן על מניעת הרס של קולגן. הוא מעודד ייצור מרכיבי דרמיס נוספים האחראים למיצוק העור: פרוטאוגליקנים, חומצה היילורונית וחלבונים הקשורים לתאחיזה בין הדרמיס לאפידרמיס. ישנן השפעות נוספות, הקשורות לפילינג ולויסות הפרשת החלב, שאינן קשורות למיצוק. עורות שטופלו בנגזרות ויטמין A הראו שיפור בתכולת הקולגן ומרכיבי העור הנוספים שהוזכרו לעיל, ומכאן שיפור במוצקות העור. מרכיב נוסף המעודד יצור קולגן הוא ויטמין C. הוא עושה זאת במספר מנגנונים, הן ע"י השפעה על ביטוי גני והן כאחד השותפים לייצור המולקולה הזאת (כלומר ויטמין C "נצרך" בתהליך יצור הקולגן). פעמים רבות שואלות קוסמטיקאית את נציגי המכירות, לגבי סרום/קרם זה או אחר "מה הריכוז של ויטמין C שיש בסרום"?  לשאלה הזאת אין כל משמעות אם הקוסמטיקאית (או נציג המכירות) אינם יודעים באיזו נגזרת מדובר. מכל נגזרת של ויטמין C נחוץ ריכוז אחר. ישנן כעשר נגזרות בשימוש הקוסמטי, השונות זו מזו בריכוזן הפעיל: אסקורביק אסיד נחוץ ב-10% ואילו מגנזיום אסקורביל פוספט 5%, אסקורביל טטרהאיזו פלמיטט פעיל גם ב-3%. מכל מקום, ויטמין C בריכוז פעיל אכן נמצא במחקרים כמשפיע על צפיפות הקולגן (זאת נוסף לתועלות שלו כנוגד חמצון, נוגד דלקת ומסייע לשמירת לחות העור). המרכיב הבא המוכר לכולן הוא החומצות ההידרוקסיות (אלפא ובתא הידרוקסי). הן מוכרות כחומר מקלף, אולם הן משפיעות גם על עיבוי העור וייצור קולגן וחומצה היילורונית. בעוצמה פחותה מנגזרות ויטמין A אך עדיין פעילות מדידה ומוכחת. גם התה הירוק חשוב בעור הבוגר: הוא מדכא אנזימים השוברים קולגן, אנזימים שפעילותם עולה עם הגיל (וכן היא עולה בעור של מעשנים, בזמן מחלות עור ודלקות עור ועם כל חשיפה לשמש). חשוב מאד לדכא שבירת קולגן בגיל הבוגר, כיוון שייצור קולגן חדש הולך ופוחת עם הגיל וגם ההשפעה של "מאיצי בניית קולגן" היא פחותה על עורות בוגרים בהשוואה לעורות צעירים יותר. עור של אישה בת 60 יגיב לרטינואידים בעוצמה חלשה יותר מעור של אישה בת 40, גם אם שתיהן תטופלנה באותו הריכוז. לכן השמירה על הקיים הנה חשובה בגיל זה. המרכיב הבא הוא הפפטידים הביומימטיים. הם פועלים על קולטנים בעור המפעילים תהליכי בנייה: יצור קולגן וחומצה היילורונית, וחלבוני דרמיס חשובים נוספים. פעילותם חלשה בהרבה  מזאת של הרטינואידים, אולם בטיפול מתמשך הם משפרים את מראה העור, על פי מעט המחקרים הזמינים בנושא. מריחה בודדת, או כמה מריחות בודדות, אינן מקנות כל תועלת. חומר נוסף הוא חומצה אלפא ליפואית, המונע קשרי צילוב בקולגן (לקבוצה זאת שייך גם L-carnosin).

 

 

פיטואסטרוגנים

 

במרכיב הזה ראוי שנדון באופן נפרד. פיטואסטרוגנים הם אסטרוגנים ממקור צמחי. קרמים המכילים אסטרוגנים (לא-צמחיים) קיימים בחו"ל, והראו במחקרים קליניים יכולת להשפיע על מיצוק ושיפור פרמטרים נוספים של העור הבוגר. בארץ אין קרמים עם אסטרוגן אך אסטרוגנים ממקור צמחי כן שולבו בקרמים קוסמטיים. מרכיבים רבים בעורנו נתונים לבקרה הורמונלית: פעילות הקרטינוציטים, תאי לנגרהנס, המלנוציטים, בלוטות הסבום, ייצור הקולגן והחומצה ההיאלורונית. להורמון האסטרוגן השפעה ברוכה על העור. הוא אחראי לתפקוד תקין ולייצור קולגן, ומחסור בו - כמו לאחר הפסקת המחזור החודשי - מתבטא בירידה, לעיתים דרסטית, באיכות העור. הקרמים המכילים אסטרוגנים נועדו לפצות על החסר הזה. כעת יש לשים לב למשמעות העבודה עם פיטו-אסטרוגנים, הקיימים בקרמים מסוימים בקוסמטיקה, כולל הקוסמטיקה המקצועית. פיטו-אסטרוגנים אכן מפעילים את הקולטן לאסטרוגן. בעור של נשים בוגרות, לאחר הפסקת המחזור, אכן השלמת החסר תהיה צעד נכון. אבל - בעור המכיל כמות נאותה של אסטרוגן, תיווצר תחרות בין האסטרוגן הטבעי לבין האסטרוגן הצמחי המצוי בקרם - תחרות על הקישור לקולטן. האסטרוגן הצמחי מפעיל את הקולטן בעוצמה נמוכה יותר. ולכן במקרה זאת נוכחותו לא זאת בלבד שלא תתרום למראה העור, היא עלולה לפגום. יש לשים לב באופן ספציפי למי נותנים קרם עם אסטרוגנים והאם במקרה של המטופלת הספציפית - החומר הזה מתאים.

 

 

 

 

המרכיב מנגנון פעולה וריכוז הערות
רטינואידים קישור לקולטן לחומצה רטינואית, באפידרמיס ובדרמיס. הגברה ביצור קולגן, ח.היילורונית ופרוטאוגליקנים (וחלבוני עור נוספים) הגנה מפירוק קולגן ומרכיבי עור נוספים ע"י אנזימים. ריכוז פעיל בנגזרות הקוסמטיות – 1%-1.5%.

1. ישנם מנגנוני פעולה נוספים שאינם קשורים למיצוק אך משפיעים על פרמטרים נוספים של העור – קילוף, יצור חלב ועוד. 2. מחייב הגנה על העור מחשיפה לשמש. 3. לא לשימוש בזמן ההיריון.

חומצות הידרוקסיות מעודדות יצור קולגן וחומצה היאלורונית, ריכוז פעיל בקבוצת האלפא - 7% ומעלה, בחומצה סליצילית 1%-2% מחייב הגנה על העור מחשיפה לשמש. אין בעיה עם שימוש בהריון.
ויטמין C מעודד יצור קולגן. הריכוז הפעיל תלוי בנגזרת. מהווה גם נוגד חמצון ונוגד דלקת. מסייע לשמירת מיום העור
תה ירוק מגן על הקולגן מפירוק ע"י אנזימים. ריכוז נחוץ 5%-10%. מהווה גם נוגד חמצון ונוגד דלקת. יש לו גם השפעה אנטיספטית - נוגדת זיהומים.
פיטואסטרוגנים מפעיל את הקולטן לאסטרוגן, מחולל השפעה אסטרוגנית בעור. מומלץ בגיל הבוגר בלבד.
פפטידים ביומימטיים מעודדים יצור קולגן, חומצה היילורונית וחלבוני עור נוספים הקשורים במיצוק, תלוי בסוג הפפטיד. הריכוז תלוי בסוג הפפטיד, בד"כ בין 2.5%-3%. חומר יעיל לאזור העיניים, שעשוי להיות רגיש לחומרים מגרים כמו רטינואידים וחומצות הידרוקסיות.
חומצה אלפא ליפואית מניעת קשרי צילוב בחלבונים. נדרשים 5%. מטופלות מסוימות עלולות להגיב בגירוי. חומר לא יציב ומתחמצן בקלות.

 

 

 

 

 

חומרים בעלי פעילות מונעת

 

קבוצה נוספת של חומרים היא אלה שהשימוש הקבוע בהם מאט את הופעת סימני הגיל. את השפעתם קשה למדוד, הן במעבדה והן במראה החיצוני של הלקוחה. להבדיל מחומרים המשפיעים בתוך כחודש על מראה העור ולמעשה "מחזירים אחורנית" פרמטרים של העור, ישנם כאלה שהשפעתם מניעתית. קשה למדוד "מניעה" ולשכנע את הלקוחה שאלמלי השימוש בחומרים הללו, עורה ייראה פחות טוב בשנים הבאות. יחד עם זאת, חשוב לתת דגש על מניעה, לא פחות מאשר על הטיפול בסימני גיל שכבר נוצרו. הזמן לטפח את העור איננו עם ההופעה של סימני הגיל הנראים לעין, אלא לפני כן. קל יותר למנוע מאשר להחזיר אחורנית. למען האמת, כאשר מטפלים בעור הבוגר עלינו להשתמש בשתי הקטגוריות הללו של חומרים. בקבוצת החומרים המונעים ישנם כמובן נוגדי החמצון, מגוון גדול של חומרים, הכוללים מולקולות מעולם החי והצומח ואף מינרלים (גם אבץ וסלניום הם נוגדי חמצון, וישנם נוספים). כיוון שנזקי הרדיקלים החופשיים מתבטאים בפגיעה בעור – במוצקותו ובפרמטרים נוספים, השימוש הקבוע בנוגדי חמצון מהווה פעולה מניעתית חשובה. רדיקלים חופשיים משפיעים יותר בגיל הבוגר, כיוון שכמות נוגדי החמצון הטבעיים בגופנו יורדת עם הגיל.  רדיקלים חופשיים נוצרים גם עם החשיפה לשמש, בעת מתח ומחלות, בזמן דלקת וגירוי של העור, ובעורם של מעשנים. עוד קבוצה של חומרים חשובים הם נוגדי הדלקת. דלקת וגירוי מתמשך גורמים להזדקנות מואצת של העור. רשימת החומרים בקבוצה זאת ארוכה ולא נוכל להתייחס אליהם באריכות במסגרת הזאת, אולם כדאי לאמץ כמה מהם ולשלב אותם, למשל, במטופלות העוברות סדרות של טיפולי פילינג, המגרים את העור, או בכל מצב עור עם פוטנציאל לגירוי מתמשך מסיבות אחרות. המונח "דלקת תת-קלינית" מתייחס לכך: לדלקת שאיננה מראה סימנים חיצוניים מוכרים כמו אדמומיות, רגישות, חום וכו`, אך מתנהגת בדיוק כמו עור מודלק, משחררת בעור גורמי-דלקת ורדיקלים חופשיים וגורמת בסופו של דבר להזדקנות מוקדמת של העור. עורם של מעשנים, למשל, סובל מדלקת תת-קלינית.

 

 

טעויות נפוצות

 

כידוע לרובכן, קולגן הנמצא בקרמים איננו קשור בשום קשר עם מיצוק העור. מולקולת הקולגן איננה יכולה לחדור לעור. השכבה הקרנית, המהווה את המחסום העיקרי והראשוני לחדירת חומרים, יכולה להעביר דרכה חומרים במשקל מולקולרי של עד 500 דלטון. מולקולת הקולגן מסוג 1 (הנפוץ ביותר בעור) משקלה כ-175,000 דלטון. גם אם היא תוקטן, אין לה יכולת לחדור לעור. מולקולה גדולה בהרבה – החומצה ההיילורונית – גם היא מהווה מקור לכמה ויכוחים בתחום. משקלה הוא בסדר גודל של 4 מיליון דלטון. ישנן מולקולות חומצה היילורונית גדולות יותר, עד 10 מליון דלטון, זהו פולימר ענק המורכב ממונומר בודד החוזר על עצמו אלפי פעמים. (גודל המונומר הבודד הוא כ-400 דלטון). החומצה ההיילורונית איננה חודרת לעור במריחה חיצונית, גם לא הסוג ש"הוקטן", אולם יש לדעת עובדה נוספת: החומצה ההיילורונית הטבעית בעורנו היא מולקולה בעלת משך חיים קצר. זמן מחצית החיים שלה (הזמן בו מחצית החומר עובר פירוק) הוא כחמש שעות. עורנו כל הזמן בונה ומפרק חומצה היילורונית.  כלומר, גם אילו הזרקנו לעור חומצה היילורונית מהסוג המקובל בשימוש הקוסמטי, היא לא תחזיק בעור ותפורק ע"י אנזימים, כפי שקורה עם המקבילה שלה בעור. אם כן, כיצד החומר שמזריקים הרופאים לקמטים מחזיק מעמד כשנה? זהו חומר שנעשתה עליו פעולת cross linking (קשרי צילוב) המעניקה לו עמידות גבוהה יותר בפני פירוק (וגם מחיר גבוה יותר...) והופכת אותו בכך לחומר שונה .

 

 

סיכום

 

מיצוק העור הוא אפשרי, אולם בשימוש מתמשך בחומרים פעילים שהמדע הוכיח את פעילותם. השימוש בנגזרת הנכונה, בריכוז הנכון ובאופן הנכון (תדירות מריחה, הפסקות בין טיפולים וכו`) תאפשר השפעה הדרגתית על איכות העור: על מראהו ועל תפקודו הבריא. על אופן השימוש לא דנו בכתבה זאת – תדירות המריחות והפסקות בין טיפולים. זהו נושא שראוי לדיון נפרד. ישנם חומרים בהם עלינו למנוע התרגלות העור (כמו רטינואידים) ולעבור לתדירות טיפול מניעתית/תחזוקתית עם השגת התוצאה הרצויה. חומצות, לעומתם, אינן גורמות להתרגלות העור. הירידה בהשפעת החומצות נובעת מגורמים אחרים. מכל מקום, התחלת ההתייחסות הנכונה לשיקום העור היא בבחירת החומרים הנכונים (ובפרידה מחומרים אחרים, שאינם תורמים) ובגישה מדויקת אל המרכיבים הספציפיים בעור אותם אנו רוצים לשנות. מיצוק קבוע של העור (להבדיל מניפוח זמני שלו) איננו מושג בטיפול חד פעמי. אולם הוא מושג, ללא כל ספק, בטיפול יומיומי המנוהל כהלכה באמצעות החומרים הנכונים, הן המשנים את מרכיבי הדרמיס האחראיים למיצוק והן חומרים המגנים מפני פירוק ונזק למרכיבי העור הקיימים.

 

 

<   נושא קודם     לנושא הבא >