פפטידים ביומימטיים

 

 

 

פפטידים ביומימטיים

 

 

 

מאת: רונית שגב, Bsc. MA

 

ביומימטיקה היא חיקוי של פעילות ביולוגית. הפפטידים הביומימטיים הם מקטעים קצרים, של 3 עד 6 חומצות אמינו, המחקים  פעילות ביולוגית טבעית שמתרחשת בעור. מדוע שנחקה את פעילותו הטבעית של העור? ובכן, עם התקדמות הגיל, העור מייצר  פחות קולגן, פחות אלסטין וחומצה היאלורונית, וגם פחות גלוקוזמינו גליקנים (השומרים על תכולת מים גבוהה בעור). כתוצאה מכך העור מאבד מהמוצקות שלו, מהאלסטיות, מהעובי ומתכולת המים. הוא הופך דק, נפול, יבש ועם נטייה גבוהה יותר לפתח קמטים. כל השינויים הללו מתרחשים בדרמיס – השכבה האמצעית, העבה, והאחראית לרוב תהליכי הזדקנות העור. תאי הדרמיס נקראים פיברובלסטים, והם המייצרים את הקולגן, האלסטין, החומצה ההיאלורונית ולמעשה כל החומר הבין תאי (המטריקס). עם הגיל הם עובדים לאט יותר ופחות יעיל. האם ניתן לעורר אותם ולעודד אותם לייצר מחדש את חומרי העור החשובים הללו?

 

 

מטריקינים וחיקוי הפעילות הביולוגית



כשהעור נפגע, נפצע או עובר טראומה – משתחררים בעור מטריקינים. מטריקינים הם מקטעים קטנים – פפטידים, המורכבים מרצף של עד 50 חומצות אמינו. הם מתפקדים כשליחים המאותתים לתאי העור לעשות פעולות מסוגים שונים. מהיכן הם משתחררים? חלקם הם תוצאה ישירה של הפציעה והשבירה של העור – הם פיסות קטנות שהשתחררו מחלבוני העור  - מהקולגן, מהאלסטין, הלמינין ועוד חלבוני עור שנפגעו מכאנית. וחלקם הם תוצאה של שבירה מכוונת של העור: עור שנפגע או נחשף לטראומה מייצר רמה גבוהה של אנזימי-קיצוץ הנקראים מטריקס מטלו-פרוטאינזות (MMP – matrix metallo proteinases). אנזימים אלה מקצצים את כל חומרי וחלבוני המטריקס, וכך נחשפים רצפים של פפטידים שיש להם פעילות של איתות. בעור שנפצע, למשל, נוצרים מטריקינים המאותתים לעור לבצע פעולות של החלמה: לשלוח תאים של מערכת החיסון בכדי למנוע זיהום, לפעול לקרישה מיידית של הדם, לייצר מיידית קולגן, לנייד את הקולגן החדש למקום הפציעה, ובקצרה – לדאוג להחלמה מהירה ויעילה של הפצע.  כיום אנו מכירים מטריקינים רבים. ולאורך השנים הם נחקרו בהקשר של ריפוי פציעות ומגוון פקודות שהם נותנים לתאי העור – כל מטריקין והמרכיב בעור עליו הוא משפיע.
 

 

הפפטידים הראשונים – עידוד יצור קולגן



בשנת 1992 התגלה לראשונה רצף של 5 חומצות אמינו, שנמצא כבעל יכולת לעודד יצור קולגן. זהו רצף שנוצר לאחר שקולגן בעור נחתך. כלומר, זהו מעין "מטריקין", או יותר נכון – חיקוי  של מטריקין. המטריקינים הם גדולים מכדי לחדור לעור במריחה חיצונית. לכן נעשה ניסיון למצוא את הרצף הקצר ביותר שעדיין נותן את הפעילות של המטריקין. השכבה הקרנית בעור היא מאד צפופה ולא חדירה לחומרים רבים הנמרחים עליה.  ואכן  הפפטידים הקיימים בתחום הקוסמטיקה הם בעלי 3 עד 6 חומצות אמינו בלבד. גודל קטן זה הוא חדיר מספיק לעור ויכול להגיע לדרמיס. הרצף שהתגלה בשנת 1992  נחקר מאז ע"י עוד גורמים, שאחד מהם הוא יצרנית התרופות והקוסמטיקה Procter & Gamble. היא חיברה אל הרצף הזה חומצה פלמיטית (להגברת החדירה לעור) והפכה אותו לחומר קוסמטי למיצוק העור, הצערת המראה שלו ושיפור בקמטים. החומר הזה מוכר להרבה מכן בשם "מטריקסיל".  מאז המטריקסיל הופיעו בשוק הקוסמטיקה פפטידים ביומימטיים נוספים, עם שמות נוספים: מטריקסיל 3000, דרמקסיל (של אותה היצרנית), כרונוליין, ארגירלין ועוד. כל אחד מהם מעודד פעילות אחרת של העור,  פעילות הרצויה לנו בעור הבוגר ושמתרחשת בעור הבוגר באופן יותר איטי או פחות יעיל. כל אחד מהם הוא חיקוי של מולקולת איתות טבעית בגוף, אולם אלה הם "חקיינים" קטנטנים וסינתטיים. מכינים אותם במעבדה, והם מכילים את הגודל המינימלי שנותן לנו את הפעילות של הגורם הטבעי בעור אותו חיקינו.

 

מהם פפטידים?


פפטיד הוא רצף קצר של חומצות אמינו. חומצות אמינו הם אבני הבניין של חלבונים. חלבון בנוי מעשרות עד מאות חומצות אמינו. פפטיד מכיל עד 50 חומצות אמינו. פפטידים בגוף מתפקדים כשליחים, כהורמונים (שגם הם למעשה שליחים) והם מאותתים לתאים לבצע פעולות. חלקם מופרש מתא אחד ומשפיע על תאים אחרים בסביבה, חלקם מופרשים מאיבר אחד ונעים בזרם הדם ומשפיעים על כלל איברי הגוף וחלקם מתפקדים כאמצעי תקשורת בין נוירונים (תאי עצב). הפפטידים בקוסמטיקה הם מאד קצרים, בין 3 ל-6 חומצות אמינו, והם חיקוי של פפטידים גדולים יותר שיש לנו בגוף. יש הקוראים להם בטעות "נוירו פפטידים" אולם זה מונח לא נכון. נוירו פפטיד הוא פפטיד שהופרש מנוירון, ואף אחד מהפפטידים הקיימים בקוסמטיקה איננו מחקה נוירו פפטידים.  על אריזות המוצרים תזהו אותם בשמות הבאים: פלמיטואיל פנטה-פפטייד (פנטה=5, כלומר פפטיד של 5 חומצות אמינו), פלמיטואיל אוליגו פפטייד (אוליגו=הרבה), כאשר הפלמיטואיל אומר לנו שהפפטיד קשור לחומצה פלמיטית. שני האחרונים הם למעשה החומרים מטריקסיל ודרמקסיל. חומר נוסף הוא אצטיל הקסה פפטיד – פפטיד של 6 חומצות אמינו, קשור לקבוצת אצטיל, או בשם היותר מוכר לכולן: ארגירלין.

 

אילו עוד תפקידים ממלאים הפפטידים בקוסמטיקה?



הפפטידים המיועדים לחידוש העור מעודדים יצור קולגן, חומצה היילרונית ופרוטאוגליקנים (השומרים על תכולת המים בעור). הם ממצקים, מעכבים יצירת קמטים ומשפרים מראה של קמטוטים קיימים. בקבוצה זאת נמצא את: מטריקסיל, מטריקסיל 3000 (פפטיד חדש יותר של אותה יצרנית) ודרמקסיל. או בשמות מקצועיים יותר – ע"ג האריזות: פלמיטואיל XXXX פפטייד (במקום ה-XXXX יכול לבוא הקסה, טטרה, טרי או אוליגו).
ישנו פפטיד שנועד לחקות את פעילות הבוטוקס – להרפות את הקשר בין עצב לשריר וכך לסייע בטשטוש של קמטי ההבעה. הוא נקרא ארגירלין (על גבי הקופסאות : אצטיל הקסה פפטיד). מה שיצרני הקוסמטיקה "שכחו" לייעץ לנו הוא – כיצד למרוח את הפפטיד. מה שמרפה קשר עצב-שריר אמור להימרח על אזור ספציפי שאנו רוצים להרפות, ולא על כל הפנים (בהנחה שאנו לא רוצים הרפיה של כל שרירי הפנים וצניחה כללית של מיתאר הפנים...). אין כל היגיון למרוח קרם להרפיית קשר עצב-שריר על כל אזורי הפנים בצורה לא סלקטיבית.
פפטיד חדש נוסף הוא כרונוליין, והוא עובד על אזור המגע בין הדרמיס והאפידרמיס [ראה למטה]. המגע ההדוק הזה בעורות צעירים, הופך לרופף יותר עם הגיל. המגעים, שהיו רבים ובצורת גלים, הופכים למעטים יותר ופחוסים. זה מקטין את שטח המגע בין האפידרמיס לדרמיס, ומצמצם את אספקת החמצן וחומרי ההזנה, את היכולת לנקז פסולת, לטפל היטב בזיהומים, וגם מקטין את החוזק המכאני של העור. הפפטיד כרונוליין מגביר את יצורם של שני חלבונים מיוחדים האחראים על המגע ההדוק בין הדרמיס לאפידרמיס.
פפטידים נוספים וחדשים בקוסמטיקה מיועדים לטיפול ב: הרגעת עור מגורה, טיפול באקנה.


             

    

 

 

המגע הגלי בין האפידרמיס לדרמיס – משתנה עם הגיל.
מספר הגלים ועומקם יורד, הגלים הופכים פחוסים עם הגיל,       
וגורמים לירידה בחוזק המכני של העור וירידה בשטח המגע
אפידרמיס-דרמיס. תוצאה: הקטנה באספקת החמצן, חומרי
הגלם ומעבר תאי חיסון מהדרמיס לאפידרמיס. הקטנה
באפשרות ניקוז פסולת, ירידה בכושר הריפוי וההחלמה של העור.
הפפטיד כרונוליין מטפל בחלבונים האחראים על הידוק התאחיזה
בין האפידרמיס לדרמיס.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ממצאי הניסוי עם הפפטיד כרונוליין: שיפור בקמטוטים בתוך 28 ימי שימוש.

 

 

מהו יתרונם של הפפטידים?

 

היתרון המרכזי הוא שהם אינם מגרים את העור. חומרי אנטי אייג`ינג אחרים, כגון חומצות לסוגיהן, נותנים בחלקם תוצאה מהירה יותר, אך גם גורמים גירוי של העור. השימוש בחומצות הללו  מגביל את המטופלת בכל הקשור לחשיפה לשמש, ויש לחלקם תופעות לוואי שונות. הפפטידים נחשבים לחומר ידידותי ונסבל היטב, לא מוגבל לזמן שימוש ספציפי (כמו ערב בלבד), לא פוטוטוקסי ומתאים לכל אחת. הפפטידים הם גם קטנים ביותר, וגודלם הקטן מאפשר חדירתם היעילה לרמת הדרמיס. הפפטידים יכולים להשתלב בטיפול שלנו בעור הבוגר כטיפול ליום כאשר בשעות הערב ניתן חומרים מהקבוצה המוכרת יותר של מקלפים (חומצות הידרוקסיות), חמרי הבהרה אם יש צורך או מחדשים (נגזרות ויטמין A ).



 

איך ננהל את הטיפול באמצעות הפפטידים?

 


על פי הוראות יצרני הפפטידים (החומר הפעיל עצמו), יש אפשרות לעבוד עם כל מיני ריכוזים של הפפטיד: ריכוז טיפולי, ריכוז מניעתי וריכוז מתחזק/משמר. למשל, הפפטיד כרונוליין עובד בריכוז 2.5% אם אנו רוצים לטפל ולשדרג את מראה העור, ובריכוז של כ-1.5% אם אנו רוצים לשמר את התוצאה שהשגנו. מינון אחר של הפפטיד הוא המינון שנועד למניעה (לגיל צעיר יותר).  אם אנו רוצות לנהל נכון את הטיפול באמצעות פפטידים עלינו להבין שהם עובדים בדומה לתרופות. אי אפשר לתת כל הזמן את אותו המינון, לאורך השנים, כיוון שהפפטיד משפיע על תפקוד העור ועל פרמטרים של העור, ולאחר שהשגנו את המטרה הטיפולית אין מה להמשיך לעבוד עם אותו מינון גבוה, בכדי לא להרגיל את העור לחומר הפעיל. עלינו לעבור למינון מתחזק/משמר.


 

 

האם יעילות הפפטידים הוכחה במחקרים בלתי תלויים?

 


פפטידים ביומטיים מסויימים משמשים כתרופות, ומקטעים קצרים המוכרים לנו מהקוסמטיקה – נחקרו בהיבט של ריפוי פציעות והחלמת העור. רוב המחקרים נעשו על תרביות תאים (תאים שמגדלים בצלוחית) ולא על בני אדם. המחקר החלוץ שנעשה על בני אדם, ובהקשר של קוסמטיקה,  פורסם ב-2005. למרות שהוא מומן ע"י יצרנית הפפטיד – הוא נתמך ע"י ידע מחקרי שנצבר שנים קודם במחקרים בלתי תלויים. כמות המחקרים שתומכת בפפטידים הקוסמטיים איננה רבה, אבל צריך לזכור שהם מרכיב חדש יחסית בקוסמטיקה. כל חומר חדש הולך וצובר עוד תימוכין עם הזמן, ויש להניח שגם הפפטידים ה"קוסמטיים" יזכו ליותר תשומת לב של חוקרים מהאקדמיה, מעבר לחוקרים של החברות היצרניות.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תמונות מתוך המחקר שהתפרסם בשנת 2005 ב-International Journal of Cosmetic Science
למעלה משמאל: אשה שטופלה בתכשיר "דמה" ללא המרכיב הפעיל, למעלה מימין: אותה אשה כעבור 12 שבועות.
                           (אין שינוי בעור).
למטה משמאל: אשה שטופלה במרכיב הפעיל מטריקסיל, ולמטה מימין: אותה אשה לאחר 12 שבועות טיפול.

 



מחיר לעומת תועלת

 


רוב המוצרים המכילים פפטידים נמכרים במחיר גבוה, אולם המחיר הזה איננו פועל יוצא של עלות הפפטיד. כמו כל מרכיב חדש ו"חם"  בקוסמטיקה, גם הפפטידים  זוכים לעניין ולהתלהבות של יצרנים ושל קוסמטיקאיות. כל כוכב תורן כזה זוכה לפרסום, לכתבות, מביא איתו הבטחה גדולה ומתומחר בהתאם.  העלות של יצור תכשיר המכיל פפטידים איננה גבוהה, ואיננה נמצאת ביחס ישר למחיר המכירה. אולם כמו האידבנון שכיכב לפני שנה ושנתיים, וכמו כוכבים תורנים אחרים, נחשבים כיום הפפטידים למרכיב שמחירו הגבוה מוצדק. להבדיל מהאידבנון (שהוא נוגד חמצון ולא מעבר לכך) – הפפטידים הם חומרי אנטי אייג`ינג עם טווח פעילות רחב יותר, היכולים לחולל שינוי מבורך בעור.

יותר ויותר חברות מתחום הקוסמטיקה המקצועית משלבות פפטידים במוצרים שלהן. הפפטידים מככבים בשנים האחרונות גם במוצרי מדף של מותגי קוסמטיקה יוקרתיים מהעולם (ושנמכרים גם בפארמים). כיוון שיש להם פוטנציאל טוב לשפר את מראה העור, כדאי לנסות לשלב את מוצרי הפפטידים במוצרים שאתן מציעות ללקוחות. מומלץ לבדוק את האופציות הקיימות מבחינת מוצרים (או לקנות תמצית פפטידים ולשלב בקרמים שאתן מכינות), לנסות דוגמיות, לבדוק מחירים (לא כל היקר יותר יעיל יותר) ולבחור את החומר המתאים לכן ביותר.

 

 

 

<   נושא קודם    לנושא הבא >