איך נוצר וכיצד מטפלים

 

 

 

            אקנה - פצעי בגרות: איך מטפלים, ואיך מונעים את החמרת המצב?

 

 

  

 

 

מאת: רונית שגב, Bsc, MA

 

 

מה גורם לפצעים? מה מחמיר פצעים? אילו מיתוסים יש לנו לגבי חצ'קונים ואיך נטפל בהם בצורה נכונה?


אחת הבעיות השכיחות יותר, ושמטרידות יותר את מנוחתנו, בזמן זה או אחר של החיים היא אקנה. זה יכול להיות קומדונים, ראשים לבנים, פפולות או פוסטולות. לפעמים זהו גם אקנה ציסטי קשה, שעלול להשאיר צלקות קבועות בעור.
הבה נסתכל מעט על הצורות של אקנה, לפני שדבר על פתרונות. כדי לדעת איך להלחם באקנה, בכל החזיתות, אנחנו צריכים לדעת מהו אקנה, איך הוא נראה מתחת לעור, מה גורם לו, מה משפיע עליו ואיך. חשוב גם להיפרד מכמה מיתוסים.

 

מיתוסים על טיפול באקנה

המיתוס הראשון הוא האמונה שאפשר לייבש פצע. מים הם הדבר היחיד שאפשר "לייבש". והתוכן של הפצע איננו שומני

הוא מימי. אולם תאי העור - הם כן מכילים מים, וכאשר אתם מייבשים את העור אתם למעשה מייבשים את המים בתוך תאי העור.

ייבוש העור פוגע בחומר הבין תאי (שיוצר כעין גבול-מגן על העור), מה שיכול להגביר את הנוכחות של חיידקים בנקבוביות ולגרום למרקם עור מחוספס, ולהרגשה מתוחה ויבשה. אף אחד מאלה לא עוצר את התפרצות האקנה, הם רק יכולים להביא  לגירוי ולהוסיף עוד לתסכול ולאכזבה מתכשירים לטיפול בפצעים. מה שנכון לומר, הוא שפצעונים יכולים להחמיר בשל עודף ייצור שומן, ושיש לנסות במסגרת המלחמה שלנו בפצעים, להפחית ייצור שומן. הפחתת ייצור שומן היא אפשרית באמצעות מרכיבים פעילים מסויימים, המאזנים את ייצור החלב. אבל איזון ייצור חלב היא תהליך שונה באופן מהותי מייבוש העור.

המיתוס השני הוא שפצעונים נגרמים ע"י עור לא - נקי. למרבה הצער, האמונה השגויה הזאת גורמת לניקוי - יתר

של העור עם סבונים ודטרגנטים קשים.

הניקוי הזה רק מעלה את הסיכון לגירוי ויובש, ולא מונע בכלל פצעונים. לא רק זאת, המרכיבים בסבון המוצק, השומרים אותו במצב מוצק, יכולים לסתום נקבוביות ולמעשה גורמים פצעונים. האמת היא שניקוי עדין וטיפוח באמצעות חומרים עדינים, לא מייבשים ולא מגרים - הם קריטיים במאמצינו להלחם בהתפרצויות האקנה.

מה גורם לאקנה?

מה גורם לפצעים בפנים?

ישנם 3 גורמים עיקריים להיווצרות אקנה, ועוד מספר גורמים שיכולים להחמיר אקנה קיים:

 

1. ייצור יתר של שומן בבלוטת השומן.
 

2. הצטברות של עודף תאי עור מתים, הן על פני שטח העור והן בתוך הנקבובית.

    תאים אלה מקשים על החלב להתנקז וגורמים להיווצרות מצבורי שומן בתוך הזקיק.
 

3. התרבות חיידקים בנקבובית.

 

 

גורמים המאיצים או מחמירים את האקנה:

* דלקת - מצב אדמומי ומגורה בין הפצעים. היא מתבטאת באודם רב, לעיתים גירוד או עקצוץ, ותחושת חום.
* חיטוט בפצעים
* זיעה
* מתח נפשי
* שימוש במוצרי קוסמטיקה אוטמים או שומניים, כולל ג'ל לשיער
* סוגי מזון מסויימים
* פעילות גופנית מאומצת, בחלק מן המקרים
* נטילת תוספי מזון לספורטאים כמו חלבונים או נטילת סטרואידים
* עודף שטיפות של הפנים

 


כיצד נוצר הפצע?

כל זקיק שערה גדל מבלוטת שומן שמפרישה כעין שעווה מוקשית הנקראת סבום. המבנה שכולל את בלוטת השומן וזקיק השערה נקרא בשם הנפוץ נקבובית. כשהתהליך קורה באופן תקין,  הסבום עוזב בצורה חלקה את הנקבובית ונמס על פני העור. בכך הוא עוזר לשמור את שטח פני העור לח וחלק. כשדברים לא קורים באופן תקין, כמו בזמן שהנקבובית נסתמת, או פקוקה עם סבום ותאי עור מתים, השומן מצטבר בנקבובית ולא מופרש החוצה. בסביבה זאת משגשג סוג של חיידק הקרוי  P. acnes . תאי העור המתים והשומן העודף בבלוטת השומן מספקים את התנאים הנוחים לחיידק זה כדי לשגשג. עודף סבום נוצר בראש ובראשונה ע"י פעילות הורמונלית. כשנוצר יותר מדי שומן, הוא יכול להתערבב עם תאי עור מתים מפני שטח העור, עם עור שהצטבר בדפנות הנקבובית ועם חתיכות קטנות של שרידי שיער מהזקיק. שילוב זה של סבום, תאי עור מתים ופיסות קטנות של שיער יכולים לסתום את המעבר החוצה מזקיק השערה או מבלוטת השומן.   עם התרבות החיידק השוכן בסביבה הזאת, מופיעים גירוי ודלקת. זאת הסיבה לכך שרוב הפצעים הם אדומים ונפוחים.
חיצונית, הצטברות זאת של שומן יכולה להראות בכל מיני צורות. לעיתים השומן העודף הזה ותאי עור מתים מתגבשים למבנה לבן ורך – ראש לבן . אם הנקבובית פתוחה, בלי כל כיסוי-עור, הראש של ה"פקק" חשוף לאוויר ומתכהה,  ונוצר ראש שחור - קומדון .
ראשים שחורים ולבנים הופכים לפצעים כאשר חיידק האקנה מתחיל לגדול בתוך הפקק, וגורם לגירוי ודלקת. דלקת זאת ושומן עודף גורמים לקיר של בלוטת השומן להתבקע ולהיהרס, כשהוא שופך את תכולתו (שומן, שרידי תאים, חיידקים) לתוך רקמת העור המקיפה אותו. מערכת החיסון של הגוף מגיבה, שולחת  לימפה לאזור המודלק כדי לעזור ולתקן את הנזק  (ובכך נגרמת נפיחות), וכעת ישנו פצע.


 

 


מי סובל מאקנה?

למעשה, רובנו: בגיל ההתבגרות, לאחר גיל ההתבגרות, עם סוג עור שמן וגם עם עור "רגיל"... לעתים הפצעים בגיל מאוחר הם חמורים מתמיד. יש מי שיסבול "רק" מקומדונים עקשניים, ויש מי שיפתח אקנה עקשני ומפושט.
הגורם העיקרי לכל התרחישים האלה הוא הורמונים, כיוון שהם אלה שמשפיעים על יצור שומן בעור, ובגלל שהרמה שלהם נעה ונדה במהלך החיים.
התפרצויות הן שכיחות בגיל ההתבגרות. סטטיסטיקות מראות ששלושה מארבעה מתבגרים סובלים מפצעים וצורות שונות של אקנה. זה לא מפתיע בהתחשב בשינויים ההורמונליים בגיל זה.  אבל אקנה יכול לקרות בכל גיל. יותר מ-40% מהנשים יחוו צורה כלשהיא של אקנה. כל דבר שיכול להעלות את רמות ההורמונים – מתח, מחזור, הריון, גלולות למניעת הריון או תרופות מסוימות כמו קורטיקוסטרואידים, וליתיום – יכולים לשמש כזרז. מזונות ספציפיים הם לא הגורם הראשי לפצעים, אבל אדם מסוים  יכול להיות רגיש להשפעתו של אוכל ספציפי.
אין ספק שפעילות הורמונלית היא האחראי העיקרי לעור שומני והתפרצויות. כשיש שטף הורמונים, פצעונים יכולים להתפרץ, אבל הורמונים לבדם אינם מספיקים כדי ליצור את מחלת העור הזאת. מסיבות בלתי ידועות, משהוא משתבש בבלוטת השומן, וחוסם את הזרימה הטבעית של שומן החוצה. יש תיאוריות בנושא הגורמים לאקנה, המתמקדות במצב הגנטי שיוצר או בלוטת שומן פגומה, או תפקוד לקוי של תעלת הנקבובית שלא מתקלף היטב, או שומן (סבום) שבעצמו בצורה כלשהיא איננו תקין (צמיג מדי או מגרה לעור). כשאנו מטפלים באקנה, עלינו להתייחס לרוב (אם לא לכל) הנושאים האלה בכדי להפחית סיכוי להתפרצויות.
יש תיאוריות גם בשאלה מדוע לאנשים מסוימים יש מצב חמור יותר מאשר אחרים. חוקרים מסוימים חושבים כי המדובר ברמה גבוהה של ההורמון הגברי, בעוד אחרים אומרים שזהו פגם גנטי בבלוטת השומן . יש המדברים גם על רגישות יתר לחיידק האקנה המהווה את השוני בין דרגת החומרה באנשים שונים. יש אפילו מחקר המראה שרכיבי חומצות השומן בבלוטת השומן יכולים להיות אחראיים לכך. הגיוני ביותר שהשילוב של כל אלה הוא שגורם לשוני בין אלה הסובלים מאקנה קל לאלה עם אקנה קשה.



מה שניתן לעשות

טיפול יעיל באקנה מתמודד עם: הפחתת יצור השומן, הפחתת ההצטברות של תאי עור בשטח פני העור ובנקבובית, וקטילת החיידק הגורם לדלקת.

הטיפול החיצוני כולל את הפעולות הבאות:
ניקוי העור בעדינות עם אל סבון עדין,  שלא מכיל מרכיבים שיכולים לסתום נקבוביות או לגרות את העור. זה עוזר להפחית גירוי עתידי ואדמומיות, היכולים להחמיר את המצב.
הסרת תאי עור מתים ועידד תחלופה בריאה של תאי עור. הן מפני שטח העור וכן בתוך הנקבובית כדי לעזור לעור להתקלף בצורה תקינה יותר.
הפחתה של יצור של שומן עודף, כדי לאזן את העור ולמנוע הופעת פצעים, כולל טיפול בקיימים.
קטילת החיידק שגורם להתפרצות, דלקת, אדמומיות ונפיחות.


 
מה לא לעשות

אל תשתמשו בתכשירי קוסמטיקה וטיפוח "קשים", או מגרים. אנו תמיד מדגישים את הצורך בניקוי עדין של העור לכל סוגיו. הנושא הזה  הוא אולי קשה לבעלי עור שמן או נוטה לפצעים, בגלל הרצון "לנקות באמת" את העור – קשה לעמוד בפני הפיתוי הזה. אולם סבונים מייבשים אלה אינם מנקים טוב יותר את העור. מה שמתסכל יותר הוא,  שתכשירים רבים לעור בעייתי בשוק למעשה מחמירים פצעים או גורמים יותר בעיות עור ממה שהיו בהתחלה. מוצרים שתוכננו לטפל באקנה מכילים הרבה פעמים מולקולות פעילות-שטח (דטרגנטים קשים),וחלקיקי קרצוף רבים, וגם אלכוהול, מנטול, מנטה, קמפור (מור) ואקליפטוס, לימון או שמני אשכולית. כל אלה הנם מאד מגרים והגירוי יכול לפגוע ביכולת העור להתרפא או להלחם בחיידקים. מה שחמור הוא, שאף אחד מהנ"ל איננו מפחית אף אחד מהגורמים לפצעים. הם לא מחטאים, לא מורידים את יצור השומן, לא משפיעים על הפעילות ההורמונלית, או לא מסייעים לקילוף. במקום זאת, הם עלולים להביא לסתימת נקבוביות, לגרום עור יבש, גירוי, ולעשות את העור אדום יותר. פצע הוא בהגדרה כבר ממילא מגורה, אדום ונפוח, כך שלא הגיוני להשתמש במרכיבים שיעשו אותו עוד יותר מגורה, אדום ונפוח.

סבונים מוצקים ונוזליים רבים, המומלצים לפעמים עבור אקנה, מכילים מרכיבים שיכולים לסתום נקבוביות. סבונים מכילים חלב וסבונים קשים מכילים גורמים מעבים אחרים מבוססי-שעווה שיכולים לסתום נקבוביות. באופן מפתיע, סבונים עם PH גבוה (עם PH של  8 ומעלה) יכולים למעשה להעלות את כמותם של החיידקים בנקבובית! כל זה מחמיר את המצב בהרבה בתוך הנקבובית, ושוב מעלה את הסיכון לפצעים.

קשה להתגבר על התאווה לסחוט את הפצע ו"לפוצץ" אותו. אפשר לחשוב בטעות שזה מזרז את ההחלמה, מרוקן את המוגלה וכו` וכו`, אבל למעשה זה עלול להוביל לבעיות נוספות. ההגלדה של פצע ש"נסחט", ופציעתו מחדש, בכל פעם, מעלה את הסיכוי להצטלקות. ומצלקות קשה להיפטר, מחלקן אף לא ניתן.

יש המשתמשים בקומפרסים חמים, שגם הם פוגעים רצינית בעור ע"י שריפתו. החום גורם ליותר אדמומיות ונפיחות. התהליך כולו יכול לקרוע ולבקע את הנקבובית, ולהעלות את האפשרות לעוד התפרצויות.  כנ"ל לגבי השהיית הפנים באדים חמים או שימוש במים חמים. מים חמים שורפים את העור, ופוגעים ביכולת ההחלמה שלו וביכולתו להלחם בחיידק. מה שנחוץ כדי להרגיע את העור הוא מים פושרים.  השתמשו במים פושרים וקלינזר עדין מסיס-מים, ואם יש להסיר איפור – אזי לא באמצעות שפשוף. ניגוב ושפשוף רק מחמירים את הגירוי, וגם יכולים לגרום לצניחה של העור וקמטים.
יש לוודא שהפצעים אינם תגובה לתכשירי טיפוח לשיער הנוגעים בפנים. ספריי לשיער, מוס, ג`ל ומוצרי עיצוב נוספים לשיער מכילים פולימרים (מרכיבים שיוצרים כעין ציפוי חלק) העלולים לסתום נקבוביות ולגרום פצעונים.

 


מה כן לעשות


עולם הקוסמטיקה הטיפולית התקדם מאד וכיום קוסמטיקאיות מקצועיות מחזיקות בידע רב בנושא הטיפול באקנה. גם התכשירים הטיפוליים, ללא מרשם רופא, הם רבים יותר, מגוונים ובעיקר עוצמתיים. בגלריה באתר זה, תוכלו לראות חלק קטן מהתמונות של מטופלים בתכשירי ביופור, לפני ואחרי אקנה. מומלץ להגיע לקוסמטיקאית מנוסה, לעבור אבחון (שהנו ללא תשלום) ולקבל את הטיפול הנכון. הטיפול יכלול  תמיד תכשירים פעילים לשימוש הביתי. עיקר הריפוי באקנה מגיע מהתכשירים לשימוש הביתי. השימוש העיקבי בהם, בהתאם להנחיות המיוחדות שניתנות לכל אחד, יבטיח ריפוי יפה ועור חלק- לעיתים בזמן קצר.

 

 

 

לנושא הבא >