-הטיפול בעור שנוטה לקומדונים-

 

 

 

 

הטיפול בקומדונים

 

 

 

מאת: רונית שגב, Bsc. MA



נושא הקומדונים, או ה"שחורים" בעור הפנים גורם לרבים מאיתנו תסכול, בגלל המראה הלא-אסתטי שלהם. הם מופיעים בעיקר בגיל ההתבגרות ובעיקר בעור השמן, מצטברים באזור האף, הלחיים והמצח. רבים מאיתנו מנסים "ללחוץ חזק" ולהוציא אותם, אבל הפעולה איננה מומלצת כלל. הוצאת קומדונים היא פעולה שיש לעשות בצורה נכונה ומי שלמדה לבצע אותה היא הקוסמטיקאית המוסמכת. הוצאה לא נכונה עלולה להותיר אותנו עם הקומדונים כי הם לא יצאו, ואף עם צלקות בעור. 
 

אז מה כן ניתן לעשות?
כדי לענות על כך ולתת לכם כלים להתמודד עם המצב, צריך להבין קצת לעומק  מה קורה לנו בעור, מתחת לקומדון.
בעורנו ישנן בלוטות שומן, המפרישות באופן קבוע שומן אל פני שטח העור. השומן מבצע מעין "סיכה", משמן את העור ומכיל גם חומרים המגנים עליו מפלישת חיידקים וגורמים מזיקים. בלוטת החלב (השומן) הזאת נמצאת בצמוד לזקיק שערה, כפי שמופיע באיור שלמטה.

 

 

בלוטות שומן, משני צידי זקיק השערה.

 

 

בגיל ההתבגרות, בהשפעת הורמוני המין, מופרשת כמות גדולה יותר של חלב (שומן, או סבום) מהבלוטה. אגב, גם במצבי מתח מופרש יותר חלב. במצב נורמלי, החלב יוצא ללא קושי מבעד לפתח החיצוני של הנקבובית, ומתפזר על העור. בגיל ההתבגרות, חלים כמה שינויים שמקשים על הניקוז הנורמלי של החלב. ראשית, התרבות של תאי עור מתים חוסמת את פתח הזקיק ומצרה אותו, לעתים הוא כה צר עד שהוא נסתם ואין אפשרות לניקוז טוב של השומן החוצה. בנוסף, מסיבה לא ידועה, הצורה של בלוטת החלב לעתים מתעוותת בגיל ההתבגרות, ומקשה גם היא על ניקוז יעיל החוצה. כל זה גורם לסתימה, להצטברות החלב בתוך תעלת זקיק השערה. החלק של החלב שנמצא ממש בסמוך לפתח - מתחמצן והופך שחור, ולכן נראה כ"ראש שחור". כאשר החלב הזה איננו חשוף לאוויר אלא מכוסה במעטה דק של תאי עור, הוא לא מתחמצן ומשחיר, ונשאר לבן. לכן אצל חלקנו ישנם "ראשים לבנים".

 

 

".          

 

 

כיצד נטפל בקומדונים?

 

כעת כאשר אנחנו יודעים את הגורמים להתפתחות הקומדון, נוכל להבין טוב יותר את דרך הפעולה של התכשירים לטיפול בקומדונים.

לפני שנדבר עליהם, חשוב להדגיש:
 

1. אין קרם ש"מסיר" קומדונים. קומדון קיים יש להוציא.  ורצוי שלא תוציאו אותם בכוחות עצמכם אלא תיתנו לאיש מקצוע (קוסמטיקאי/ת) לבצע זאת.
 

2. מה שניתן לעשות במסגרת תכשירים טיפוליים הוא להפחית עד כמה שאפשר את ההיווצרות של קומדונים עתידיים.
כיצד עובדים תכשירים לטיפול בקומדונים?

 

ישנן 3 פעולות שניתן לעשות בעור הנוטה לקומדונים:

 

א. להקטין את כמות החלב שהעור מפריש.
 

ב. לקלף ולהסיר את תאי העור המתים שחוסמים את פתח הנקבובית, ובכך לאפשר ניקוז יעיל של החלב.
 

ג. להשפיע על צורתה התקינה של תעלת הניקוז של החלב.


נתחיל מנושא הקילוף: תכשירים שמקלפים את תאי העור המתים, הן מפני שטח העור החיצוניים והן בתוך קירות הנקבובית, מכילים חומרים מקבוצות החומצות האלפא והבתא הידרוקסי. תכשירים כאלה, בריכוז הפעיל,  ניתן להשיג במכוני הקוסמטיקה.
למעשה, השימוש בתכשיר כזה, בריכוז של כ-15% חומצות הידרוקסיות, יספיק כדי להקטין את כמות הקומדונים החדשים ולאפשר ניקוז קל ולא כואב של הקיימים. לא יהיה צורך במרכיבים נוספים להקטנת כמות הסבום המופרש.
השימוש בתכשיר כזה מחייב התאמה אישית לגוון העור, למצב הקומדונים ולשגרת החיים ורמת החשיפה לשמש. הוא יימרח בשעות הערב בלבד ובשעות היום יש להימנע מחשיפות ממושכות לשמש (ים, בריכה ונופש).

 

המלצה: החליפו את הסבון הרגיל באל-סבון, רצוי עם PH חומצי. סבון רגיל הינו בעל PH גבוה ובסיסי, מה שיכול לגרות את העור. גירוי עלול לגרום לתאים להפוך קשקשיים, לגרום השלה מוקדמת שלהם והצטברות בנקבובית. בנוסף ישנו סיכון של הגברת הפרשת סבום. אל-סבון מכיל רק כ-10% סבון, הוא איננו מגרה ואיננו בסיסי.

 

 

 

<   נושא קודם